"לקראת השעה 06:40  כשהתחילו הטילים אחי ואני עלינו לאוטו ותוך כדי נסיעה לכיוון שדרות וקצת לפני צומת שער הנגב המחבלים ירו עלינו", מספר מאיר סמואלוב בן 25 תושב אשדוד שנפצע מהירי ושאחיו  אלעזר בן 21 במותו, נרצח. השניים הגיעו למסיבת נובה יום קודם לכן.

פיגוע ירי תוך כדי נסיעה מעורר את השאלה האם הנפגע תובע את חברת הביטוח במסגרת החוק לנפגעי תאונת דרכים או תובע את הביטוח הלאומי כנפגע איבה.

סמואלוב: "אני נהגתי ברכב ודקות אחרי הירי, אחי שנפגע בבטנו איבד את ההכרה ואני חטפתי כדור בכתף והמשכתי בנסיעה. לאחר כמה דקות טנדר של המחבלים החל לירות עלינו שוב וניסיתי לפנות שמאלה, לשדות,  כדי להימלט אבל כנראה שבמהלך הירי פינצ'רו לי את הגלגלים והרכב החליק לתוך עמוד תאורה. התחבאתי מאחורי האוטו לכיוון השטח,  חיכיתי שיסעו ואז שלפתי את אחי מהאוטו וניסיתי לטפל בו, אבל לצערי הוא כבר לא היה בן החיים. לא עברו כמה דקות ו-3 ג'יפים של מחבלים עצרו ליד האוטו שלי ואז ברחתי בריצה מטורפת עם מישהו שגר בשדרות, עד לתחנת הרכבת שם.  משם אבא שלו אסף אותנו לביתם בשדרות, שם טיפלו בי וכעבור כ-6 שעות פינוי אותי לבית חולים קפלן".

יומיים אח"כ לאחר שהתחיל לעכל את האסון, הוא אזר אומץ, חזר למקום בו נטש את רכבו ומצא רכב שרוף לחלוטין ולא היה זכר לגופת אחיו. באותו רגע הוא לא ידע אם גופתו נחטפה לעזה או פונתה על ידי כוחות הביטחון ורק כעבור יותר משבועיים זוהתה גופתו.

סמואלוב, פנה למשרדו של עו"ד דותן לינדנברג שמתמחה בתביעות בגין תאונות דרכים ופעולות איבה, כדי להתייעץ איתו אם עליו לתבוע את חברת הביטוח או את הביטוח הלאומי כנפגע איבה.

"בימים אלה אנו מנהלים הליך באשר לפציעתו של מאיר מול ביטוח לאומי ענף נפגעי איבה" מספר עו"ד דותן לינדנברג ומציין כי "סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי לתאונות דרכים (הפלת"ד) פותר לכאורה את הדילמה וקובע ש"נפגע" הוא כל "אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, למעט אם נגרם מפגיעת איבה כמשמעותה בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה".

"יחד עם זאת בתי המשפט פוסקים לכאן ולכאן, תלוי בנסיבות המיקרה. ישנם מקרים כמו שקרה בפיגוע ברעננה שהרכב שימש ככלי נשק בידי המחבלים לדריסת אזרחים, ישנם מקרים שנוסע יוצא מהמרכב בזמן אזעקה ונפגע וישנם מיקרים למשל שבו עקב ירי או השלכת אבנים, הנהג שנפגע סוטה מנתיב הנסיעה וגורם לתאונת דרכים".

לדבריו, "היעדר המודעות מצד הנפגע, עלולה להביא לאי ביצוע צעדים נדרשים בזמן אמת שיקשו על מיצוי הזכויות בעתיד. כמו למשל, תיעוד המקרה, דיווח על קבלת טיפול רפואי וכדומה. קושי בהוכחת עצם התרחשות התאונה בדיעבד ובפרט אם האירוע ארע מבלי שהיו לו עדי ראיה שיוכלו לחזק את גרסת הנפגע, עלול להפוך את התביעה למורכבת. קל וחומר אם קיימת מורכבות נלווית בשל ההתנגשות בין חוק הפיצויים לפגעי תאונות דרכים לנפגעי איבה".

"לעיתים יש גורם נוסף מקביל שניתן לבחור האם לפנות אליו- למשרדנו הגיע מקרה נוסף שבו מאבטחת שסיימה משמרת לילה והיתה בדרכה לביתה בעוטף עם רכבה, נורתה ונפגעה. במקרה זה היא יכולה לבחור האם להגיש תביעתה לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה או לביטוח לאומי ענף נפגעי איבה.  ככלל כאשר משכורתו של הנפגע גבוהה יותר כדאי לו לפנות לחברת הביטוח אם יכול לפי החוק. אם מדובר בתאונה בדרך לעבודה לעיתים כדאי לו להגיש תביעה לענף נפגעי עבודה, אך כאמור כל מיקרה לגופו".