אם שנאת החינם החריבה את בית המקדש אז האדישות של תושבי העיר היא זו שגורמת להדתה ולחשש ההתחרדות של העיר אשדוד. כמו כל דבר בחיים בשורה התחתונה הכל, אבל הכל זה עניין של מספרים.

בבחירות 2013 מספר בעלי זכות הבחירה באשדוד עמד על 172,983, כמה בפועל מימשו את זכותם הדמוקרטית? 83,498 שזה לא רחוק מ-50%. עובדתית אנחנו יודעים שכמות המצביעים במגזר החרדי עומדת על 100%, הראויים לכל ציון ושבח. הם אולי לא לומדים אזרחות בבית הספר אך מיישמים אותה הלכה למעשה הרבה יותר טוב מאלו שכן, החילונים. לפי כך, בחישוב הכללי זכו הסיעות החרדיות ב-10 מושבים במועצת העיר, 10 מתוך 27 מושבים. יותר מכל האופוזיציה יחד (יהדות התורה 4 מנדטים, ש״ס 4 מנדטים וקול הלב 2 מנדטים), בפועל, כוחם במועצת העיר משמעותי הרבה יותר מסך חלקם הדמוגרפי. אבל דמוגרפיה לחוד ופוליטיקה לחוד.

כל מי שעשה ״על האש״ ביום הבחירות שלא יתלונן שהסטייק שרוף״

המספרים כמו המספרים מקרינים תמונה על הקיר, תמונה ברורה מאוד שאם אחוז ההצבעה לא יילך ויגדל באופן משמעותי, דינה של אשדוד להישאר במצבה ואף להחמיר. עם אחוזים דמיוניים של 90% יכולה המועצה לשנות פניה ב-180 מעלות, הכח החרדי יפחת ל-5-6 מנדטים, ואם יקום כח חילוני חדש, מאוגד ומאוחד, הוא יכול לעמוד מנגד כצוק איתן ולשנות סדרי עולם.

גם את העובדה ש״החרדים קובעים מי יהיה ראש העיר״ המספרים יכולים לשנות. למרות המקדמה המשמעותית שמקבל ראש העיר הנתמך על ידם במקרה של הצבעה המונית יכולים הנתונים להשתנות ולהתהפך.

אך אשדוד כמו אשדוד, ועל זה בונים הרבה בכירים בביצה הפוליטית, מושתתת בעיקר על אגו. הסיכוי להוציא 90% ושכל האגו של שאר המתמודדים יומס, והכל בנקודת זמן אחת, שואף להרבה פחות מאחוזי ההצבעה.

נתון שולי נוסף שיכול איכשהו לסייע לנתונים הדמיוניים. חוק יום השבתון בבחירות המוניציפליות עבר. בניגוד לפעמים האחרונות בו התבקשו התושבים להגיע לקלפי אחרי יום עבודה ורחמנא לצלן להשקיע 5-10 דקות לשינוי פניה של העיר, מבוטלות. ככל הנראה נמיר את הבקשה להגיע לפני או אחרי ה״על האש״ שתכננו בשבתון שניתן להם מהמדינה.

רק זכרו וזכרו טוב, רק מי שויתר על 10 דקות מיום השבתון ויצא להצביע מרוויח את זכותו להתלונן או להחמיא. השאר? מלאו פיכם מים.