התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד שבה לארץ לאחר סיור קונצרטים ראשון ורשמי במרוקו מאז נחתמו הסכמי אברהם.
התזמורת, שהייתה הראשונה להופיע במרוקו כבר בשנת 2017, כשעדיין לא התקיימו יחסים דיפלומטיים רשמיים בין מרוקו לישראל – סגרה מעגל והייתה שוב הראשונה להופיע והפעם תחת דגלי ישראל על הבמה ותחושה עשייה היסטורית. צמרמורת עברה בקהל כבר עם פתיחת הקונצרטים בבצוע ההמנונים של מרוקו וישראל ותחושה של נוכחות במעמד היסטורי.
על ערב זה ניצח מאסטרו מוחמד בריוויל הנחשב היום למומחה הגדול ביותר בעולם במוסיקה האנדלוסית הקלאסית ובהשתתפות הרכב הנגנים מהתזמורת שלו. הניצוח על שתי התזמורות על הבמה העניק חוויה עוצמתית על הבמה מוזיקלית וסימבולית כאחד.
נוכחותם של שני הסולנים אמיל זריהן הישראלי וסולן הבית של התזמורת יחד עם עבדראחים סווירי, המרוקאי, שניהם מגדולי הסולנים במוסיקה האנדלוסית, עוררה עניין רב. מפגש ענקים זה לא התרחש שנים רבות. שיר יפרח, סולנית התזמורת שכבר הופיעה עם התזמורת בעבר, הדהימה את הקהל בביצועים נפלאים ובשירתה בעברית ובערבית. איתם על הבמה היו הסולניות הנפלאות עביר אל עבד שהופיעה בארץ עם התזמורת, זמרת כריזמטית ומיוחדת ובעלת מנעד רחב של סגנונות, ושיימה אימראן מטנג'יר שזו לה הופעתה הראשונה עם התזמורת ובשירתה הנפלאה מורגשת ההשפעה של הסגנון המוסיקלי של צפון מרוקו.
הקונצרט ברבאט התקיים בתיאטרון הלאומי ברבאט ונכחו בו כאלף חמש מאות איש ובהם מכובדים רבים. המעמד היה רשמי ומיוחד, ועוצמת השירה של הקהל הרב חדרה אל לב הבמה.
הקונצרט השני התקיים בארמון הישן בקזבלנקה בנוכחות כחמש מאות איש. בשונה מהאירוע בתיאטרון ברבאט, בארמון בקזבלנקה הנוכחות האדריכלית המרוקאית המיוחדת נכחה ובלטה והעניקה אינטימיות ואותנטיות לקהל הרב שהצטופף בקרבת הבמה. אי אפשר היה לנתק את הקונצרט מהמבנה המרשים ומהקהל שהפכו לחלק אינטגראלי מהאירוע.
לעומת ההתרגשות הגדולה בקונצרטים הייתה התרגשות גדולה לא פחות דווקא אחרי הקלעים ובהכנות שלקונצרט. המפגשים האינטימיים והחברות בין הנגנים בחזרות האינטנסיביות, רוכלים בשוק המזהים את חברי התזמורת, מפגש אקראי עם טיילים ישראלים שהביעו את גאוותם, מפגשים עם אוהדי התזמורת אשר הגיעו למלון לחזרות ולאחרי הקלעים תוך רצון להצטלם ולשתף בגלוי ברשתות החברתיות ללא חשש אלא בגאווה גדולה.
הופעתה של התזמורת האנדלוסית עוררה עניין רב בתקשורת המקומית וזכתה לסיקור רב וכל זאת בתוך שבוע אינטנסיבי בו שר החוץ המרוקאי מגיע לראשונה לישראל ואירועים רצחניים בישראל מלווים את נוכחותה של התזמורת. בכל שיח התייחסה התזמורת להופעתה ברגשות מעורבים והתייחסה להופעתה כאל הדרך לניצחון של שוחרי שלום והראתה דרך אחרת לקיום דיאלוג של סובלנות ואחווה על פני טרור רצחני. החיבוק החם לו זכתה התזמורת, וההזדהות של הקהל הרב הייתה ללא מילים גבוהות ונאומים חוצבי להבות אלא כנה ואותנטית והעניקה תחושה היסטורית לכל מי שנכחת באולם. אין ספק שהופעתה המרשימה של התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד, הביאה כבוד רב למדינת ישראל, לעיר אשדוד ולמוסיקה האנדלוסית, אך בנוסף הופעתה פתחה דלת לתרבות הישראלית ולמוסיקאים הישראלים דלת שתביא לגל של שיתופי פעולה נוספים.
