היפוטוניה (Hypotonia), או חולשה של שרירים וטונוס שרירים נמוך מאוד, הם סימפטומים למצב בסיסי מסוים, ולא למחלה בפני עצמה. הטיפול בהיפוטוניה כרוך בטיפול בסימפטומים ובמצב בסיסי זה.

מה מאפיין ילד עם היפוטוניה?

ילד עם היפוטוניה הוא לא ילד חלש. מה שחסר לו, או לה, זו יציבות, לא כוח. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי טון שרירים נמוך וחולשה קשורים זה לזו. חוזק טבעי יווצר ככול שהילד ישתמש יותר ויותר בשרירי הגוף שלו. יש ילדים עם טונוס שרירים נמוך, אשר עושים שימוש בחלק מהשרירים בדרכים ייחודיות, או שהם מתעלמים מהם לחלוטין. מצב זה עלול למנוע את ההתפתחות של כוח בשרירים.

טונוס שרירים נמוך לא נעלם עם הזמן וגם לא באורח פלא. הילד פשוט לא יגדל. לכן, חשוב לקבל עזרה בגיל צעיר ולדון על כך עם רופא הילדים.

צוות המטפלים בהיפוטוניה

צוות אנשי המקצוע המטפל בהיפוטוניה הוא רב תחומי וכולל:

• רופא ילדים
• נוירולוג
• מנתח אורטופדי
• מומחה לחזה
• מומחה לב
• פיזיותרפיסט
• מרפא בעיסוק
• קלינאית תקשורת
• לעתים גם יועץ גנטי

בנוסף לרשימה מכובדת זו, יש הורים הבוחרים לערב רופא הומאופת בטיפול בילד שלהם שסובל מהיפוטוניה.

הומאופתיה לילדים עם טונוס שרירים נמוך

הומאופתיה לילדים הסובלים מהיפוטוניה בודקת את טונוס המפרקים ואם אלה מפריעים להתפתחותו של הילד. הרופא ההומאופת בוחן את תחומי התפקוד עליהם משפיעה ההיפוטוניה, ומתבונן, למשל:

• כיצד הילד קופץ
• כיצד הוא מתמודד עם פעולות הדורשות קואורדינציה
• כיצד הוא מתמודד עם פעולות הדורשות מוטוריקה עדינה

בהתאם לאבחון, יכין ההומאופת טיפול הומאופתי אשר יחזק את המערכת החיסונית של הילד ובכך יחזק את הילד מבחינה פיזית ונפשית. לפי הניסיון, שילוב הומאופתיה בטיפול הקונבנציונלי בילדים הסובלים מטונוס שרירים נמוך, עשוי לשפר באופן משמעותי את התפקוד שלהם.

סוגי הטיפול הקונבנציונליים בהיפוטוניה

כאמור, יש מספר סוגי טיפול להתמודדות עם היפוטוניה:

• פיזיותרפיה

טיפול סדיר בפיזיותרפיה חשוב לשיפור טונוס השרירים ולמניעת פגיעה בשרירים. הפיזיותרפיה נועדה לשפר את היציבה, לתאם ולחזק את השרירים סביב מפרקי הגפיים, כדי לספק לגוף יציבות ותמיכה רבות יותר. קיימים תרגילי פיזיותרפיה המיועדים במיוחד למטרה זו.

• ריפוי בעיסוק

ריפוי בעיסוק מסייע לאנשים עם היפוטוניה להצליח בפעילויות יומיומיות. לדוגמה, חיזוק מיומנויות האצבעות כדי לשפר את היכולת לאכול ולהתלבש.

• קלינאית תקשורת

טיפול בדיבור ובשפה מיועד לפתח שליטה טובה יותר על שרירי הלסת והפה.

• נשימה מסייעת

אנשים עם היפוטוניה סובלים לעתים קרובות מקשיי נשימה בלילה, עקב אובדן נוסף של טונוס שרירים. אנשים אלה זקוקים לסיוע מלאכותי לנשימה ואוורור באמצעות מכונת הנשמה.

אנשים עם בעיות נשימה נמצאים גם בסיכון לזיהומים חוזרים ונשנים בדרכי הנשימה, ויש לטפל בכך. במקרים אלה, חיסון שנתי נגד שפעת הוא הכרחי.

• סקירה אורתופדית

חשוב לערוך סקירה אורתופדית מדי שנה כדי לבדוק עיוותים בעמוד השדרה, פריקה של מפרק הירך חולשה במפרקים וכו׳.

חלק מהסובלים מהיפוטוניה עשויים להזדקק לניתוחים כירורגיים לשיפור התמיכה באיברים.

• התערבות בהאכלה

אצל תינוקות וילדים עם היפטומיה קשה וקשיי אכילה, התערבות בהאכלה באמצעות צינור, עשויה להיות נחוצה. יש חשיבות רבה לניהול התזונה כדי לשמור על משקל הגוף הרצוי.

• תרופות ספציפיות

תינוקות עם myasthenia gravis זקוקים לתרופות ספציפיות, כגון: Neostigmine, Physostigmine וכדומה.

הטיפול עשויים לעתים קרובות להימשך כל החיים.

במקרה של myasthenia gravis, המערכת החיסונית של הגוף תוקפת קולטנים מסוימים ב-neuromuscular junctions (צומת עצבית-שרירית). לפעמים, ניתן להוסיף תרופות המדכאות את המערכת החיסונית, כמו corticosteroids, לטיפול ב-myasthenia gravis, כדי להקל על הסימפטומים הבאים לביטוי בחולשת השרירים.

• אנטיביוטיקה

היפוטניה עלולה להיגרם עקב זיהום, דלקת קרום המוח או דלקת המוח. אם הרופא ממליץ על אנטיביוטיקה כדי להילחם בזיהומים הללו, הסימפטומים עשויים להצטמצם.

• טיפול בהפרעות גנטיות הגורמות לירידה בהיפוטוניה

יש הפרעות גנטיות שלא תמיד יש להן טיפול ספציפי, כמו: תסמונת דאון, תסמונת פראדר וילי (Prader Willi), תסמונת מרפן (Marfan), תסמונת אהלר דנלוס (Ehler Danlos) וכו׳.

תנאים אלה עם היפוטוניה ניתנים לטיפול בעזרת פיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק.

תינוקות מוקדמים שנולדו עם היפוטוניה מתאוששים בדרך כלל מעצמם כשהם גדלים. הם עשויים להזדקק לשמירה מפני זיהומים, אלח דם וקשיי אכילה.

תינוקות עם היפוטוניה ללא סיבה ספציפית, נחשבים לבעלי היפוטוניה מולדת שפירה, ולעתים קרובות אינם זקוקים לטיפול, מלבד לפיזיותרפיה או ריפוי בעיסוק.