את הסיבות לנקמה ישראל נצטרך לספור ככל הנראה עם יותר מיד אחת. כך גם את החזיתות שנגדנו ובכל זאת נזכיר את חלקן. הסיבה העיקרית שלשמה התכנסנו היתה וככל הנראה תישאר… איראן. ציר הרשע שמפעיל עלינו את זרועות התמנון שלו והפעם הצלחנו, ממש הצלחנו להרגיז את הראש עצמו. (למרות שישראל לא לקחה אחריות על האירוע אך לפי מקורות זרים האשמה נדבקה בנו. כבוד.)
החיסול של איסמעיל הנייה בלב טהרן פגע בראש ובראשונה בכבודם של האיראנים, זה נראה אולי משהו שולי אבל באיראן זה העיקר. גם חיסולו של רמטכ״ל החיזבאללה פואד שוקר, בלב בירות לא תרם להרגעת הרוחות ואם ממש נחזור כמה ימים אחורה לחיסולו של מוחמד דף והפצצת הנמל בתימן בואו נסכים שאנחנו לא המדינה האהובה ביותר במזרח התיכון.
הרצון לנקום בנו היה הולם כל אחד מהאירועים הנ״ל, על כולם ביחד אין מה לדבר זה רק עניין של תאריך. ועוצמת הנקמה.
למה דווקא אשדוד?
בחירת היעדים עלולה להלחיץ במעט את העיר אשדוד, חיפה ובעיקר תל אביב שהיא סמל החופש הישראלי. חיפה ואשדוד אסטרטגיות בזכות הנמלים (חלום רטוב של החות׳ים לנקום חזרה) ומתקנים אסארטגיים נוספים. במידה ויחליטו ללכת על בסיסים ומוקדי כלכלה משמעותיים אשדוד היא יעד אסטרטגי במיוחד בזכות הנמלים, תחנת הכח, בתי זיקוק, אלתא ועוד…
צה״ל מבחינתו מודע לכלל הרגישויות ועל פניו אמור לתת מענה הולם ככל שניתן, אך חשוב לדעת ולהבין שבמידה וההתקפה אכן יוצאת לדרך יש סיבה לדאגה וההערכות צריכה להיות בהתאם.
