הרומן בין סיעת ש״ס לראש העיר ד״ר יחיאל ולממלא מקומו גבי כנפו הראה את אותותיו כבר במשא ומתן הקואליציוני שהתחיל ברגל שמאל. אמסלם שנכנס לחדר עוד בפעם הראשונה עשה צעדיו כממליך ראש העיר ולא כשותף לניצחון. הדרישות המוגזמות שלדעתו של אמסלם היו לגיטימיות כממליך נתקלו בסירוב ובחומה מבוצרת.

אמסלם שחש פגיעה בכבודו מרח את הזמן, ולא חתם על הצטרפות לקואליציה עד הרגע שסידרו את הבמה במשכן לאמנויות לטקס כינון המועצה, רק ברגע האחרון השתנה סידור הישיבה והוסיפו 6 כיסאות. לכמה רגעים היה נראה שהובא לציון גואל והכל נשכח. אבל זה היה לכמה רגעים.

המשקעים של אמסלם צצו בכל הזדמנות, הן בישיבות פנימיות והן מאחורי הקלעים, האידיליה שררה כלפי חוץ אך בתוך הנגמ״ש עפ״י דיווחי מקורבים האש לא הפסיקה, לפעמים בצרורות ולפעמים בבודדת.

״אם כצנלסון יפטר אנשים שלי, אז אני אפטר אנשים של יחיאל…״

הקרע הבולט הראשון היה כשנידונו בסיעתו של שמעון כצנלסון חילופי הגברי בחפ״א, הניסיון הראשון של כצנלסון להדיח את יהודה אבידן, עניין פנימי שלא קשור לכאורה לראש העיר ששהה בחו״ל באותה תקופה עם רעייתו. אמסלם שחש צורך במפגן כח הסיט את האש לכיוון ראש העיר כדי להראות מי פה בעל הבית ובאופן מתוקשר טיפס על העץ הראשון שראה מבלי לברר אם יש סולם בסביבה.

האיום שלו לפטר את מוטי מלכא מהמשכן לאמנויות ואת הגב׳ סימונה מורלי מהרשות העירונית למאבק באלימות ובהתמכרויות (ללא קשר לתיפקוד, להתנהלות או להישגים) רק בגלל שהוא הממונה תפס כותרות, יחיאל לסרי, שכאמור שהה בחו״ל נאלץ לטפל במשבר שלא ממש קשור אליו, לא ממש אהב את המהלך בלשון המעטה.

בין לבין היו עוד לא מעט מקבצי ירי בתוך הנגמ״ש תחת נושא השבת, שכידוע רגיש במיוחד בפוליטיקה המקומית וחלק ניכר מהסכמי הקואליציה ושיתוף הפעולה הוא לדון בנושאים הנפיצים של השבת והסטטוס קוו בדלתיים סגורת, דהיינו, בתוך הנגמ״ש. מה שלא ממש קורה בגלל רעשי הנפץ. עוד נמסר כי אבי עסוק מתחילת הקדנציה בלהכפיש את שמו של ראש העיר בציבור וכי לא פעם שיקר ליחיאל לסרי, טענות לא מעטות נמסרו גם הפעלת עיתונאים בכל הרמות וניסיון לסכסך בין ציבורים שונים.

ואז בא הקרוואן…

עם כל רעשי הנפץ ברקע הצליחו להתמודד בהנהלת העיר, קדושת הקואליציה חשובה והמשך הרוב הקואליציוני נמצא במעלה ראשונה, עד שהשבוע נחצה גבול. קרוואן שהוצב ברובע ג׳ על קרקע ציבורית לטובת בית כנסת/ישיבה מתח את קו הגבול. עיריית אשדוד שלא יכלה להעלים עין הוציאה את האישורים הרלוונטים לפינוי המבנה. כשהגיעו כוחות לפנות נתקלו בהתנגדות אברכים, אירוע שיכל להחזיר את המאבק הדתי החילוני לימים אפלים. בעירייה הבינו את התמונה ונתנו אולטימטום ליום א׳. שם כבר יהפוך האירוע למבצע צבאי אם יהיה צורך ויהפוך את המתנגדים לפורעי חוק ואמצעים פליליים ינקטו.

עם הפעלת הכח התברר כי ידו של אבי אבי אמסלם, סגן ראש העיר, חבר בקבינט הנגמ״ש עומדת כמכוונת מאחורי המהלך, עפ״י עדויות כך נמסר, האברכים שהציבו את הקרוואן פעלו בעצתו של אמסלם.

הזימון של יחיאל…

ראש העיר שגילה את הממצאים בעניין הקראוון הלא חוקי ולאור העובדה שאמסלם פועל נגדו וכנגד המדיניות העירונית כדירקטור בחפ״א והצביע בעד הגשת חוות דעת משפטית נגד ראש העיר, זימן לסרי את אמסלם לבירור מיידי, כשהבין ראש העיר שיש דברים בגו החליט לנתק את אמסלם מהמעגל הקרוב ולהפוך אותו לסוג של לא רלוונטי. לא במעגלים הראשונים של הנהלת העיר ולא בהתנהלות ישירה. הנהלת העיר תכבד את חברי הסיעה ואת ההסכמים הקואליציוניים, ואבי אמסלם אמנם ימשיך לכהן כסגן לכל דבר ועניין אך נכון לעכשיו יורחק ממעגלי ההשפעה. הנושא, שמן הסתם יגיע להכרעה אצל הרב אריה דרעי, מנהיג הסיעה שכבר טרוד בעניין יהודה אבידן. דרעי יצטרך להכריע האם להילחם בלסרי גם במחיר של פרישה מהקואליציה או שיהיה מוכן להדיח את אמסלם לטובת המשך שלום הבית עם העיר אשדוד ולייצר שקט תעשייתי 40 יום לפני בחירות שגם ככה נראות לא פשוטות עבור הסיעה.

ממקורבי לסרי נמסר בתגובה:

הגיבוי של דרעי קוסמטי. בטווח הקצר הוא זקוק לאבי לבחירות לכנסת. בטווח הארוך הוא לא יוכל להכריח ראש עיר לעבוד עם מישהו שמשקר אותו וחותר תחתיו ללא הפסקה. כבר במשא ומתן הקואליציוני הוא הבין שאבי הוא כישלון פוליטי כראש סיעה, ומינה את ח״כ מרגי במקומו לניהול המו״מ, ורק הודות לכך ש״ס נכנסה לקואליציה.

לכן, בסופו של דבר, וכל זמן שראש העיר לא ישנה עמדתו כלפי אבי (והרושם הוא שראש העיר נחרץ בעמדתו), אריה דרעי יאלץ לבחור בין להפקיר את הצרכים של תנועת ש״ס בעיר ובין גיבוי לראש סיעה שכשל בתפקידו.