בתחרות ארצית שקיימה כנסת ישראל בקרב סטודנטים וסטודנטיות לאמנות ולעיצוב, זכו כרזותיהם של סטודנט וסטודנטית מן המחלקה לתקשורת חזותית ב- SCE במקום ראשון ובמקום שלישי.

נדמה היום שריבוי הדעות בנושאי חברה ותרבות גדול מאי פעם. אולם חוזקה של הדמוקרטיה הישראלית נעוץ דווקא בנציגות כל מגזריה בכנסת ישראל. משום כך, בספטמבר 2022, יצאה הכנסת לראשונה בתולדותיה, "בקול קורא" שהופץ בקרב סטודנטים וסטודנטיות בתחום העיצוב והאומנות. הם התבקשו להגיש את הצעותיהם לתחרות כרזות לכנסת ישראל, באמצעות כרזה שתבטא את קשת המשמעויות הרחבה, המאפיינת את הדמוקרטיה הישראלית. הכרזה הזוכה תשמש את הכנסת במסגרת פעילותה ותופץ לקראת יום הולדתה של הכנסת, ט"ו בשבט תשפ"ג, בקרב מוסדות חינוך, ארגונים ממלכתיים ובכנסת עצמה.

כך, בשיאה של חופשת הקיץ, פשטו סטודנטים וסטודנטיות ממסיימי שנה א', שנענו לאתגר, על הסטודיו המיותם של המחלקה לתקשורת חזותית וצללו לתוך העשייה: תוך שהם מתחקים אחר דימוים, מתכננים קומפוזיציות, מייצרים עוד ועוד סקיצות, ומשלבים צבע וטיפוגרפיה, עד שנחה דעתם מן התוצרים.

הכרזה של שחר אוגלבו, שזכתה במקום השלישי, מציגה את הרעיון "מגוון דעות- כנסת אחת," באמצעות שבעת המינים, אותם בחרה שחר להצמיח מתוך ענף מרכזי אחד, שמדגיש את החיבור האיתן שביניהם. הכרזה של ניר מסיקה, שזכתה במקום הראשון, שואבת את השראתה מתבליט האבן ״שאי שלום ירושלים,״ שעיצב האמן דני קרוון ב- 1964, הממוקם בקיר הדרומי באולם מילאת הכנסת. זוהי יצירה חשובה ומוכרת, שסך חלקיה מדומה בעבודתו של ניר, למגוון הרב התרבותי, שמאפיין את החברה הישראלית ואת קשת דעותיהם של אזרחי המדינה, המיוצגים בכנסת ישראל.

שחר אוגלבו שהכרזה שלה הגיעה למקום השלישי והמכובד

כרזותיהם של שחר וניר נבחרו על ידי וועדת שופטים בלתי תלויה, שבחנה את הכרזות בצורה אנונימית. הם לומדים כיום בשנה ב', ונמנים על המחזור הראשון של המחלקה החדשה לתקשורת חזותית, שנוסדה בתשפ"ב, במכללה האקדמית להנדסה על שם סמי שמעון (SCE), קמפוס באר שבע. את הכרזות שהגישו לתחרות הם עיצבו בסוף שנה א'. בתום שנה עמוסה בטיפוגרפיה, פיתוח צורה, חשיבה עיצובית והעברת מסר, כמו גם קורסים תאורטיים בתולדות העיצוב והאמנות. עם ההכרזה על זכייתם קיבלו השניים פרסים כספיים מטעם כנסת ישראל. עבודותיהם מוצגות במשכן הכנסת ובעתיד צפויות להתלות בבתי הספר ברחבי הארץ.

ניר מסיקה, במקור מראשון לציון, שכאמור, ביסס את עבודתו על תבליט האבן של דני קרוון ״שאי שלום ירושלים,״ נחשף לראשונה ליצירה זו במסגרת טיול בית ספרי במשכן, וכך הוא מספר: "זוהי יצירה חשובה ומוכרת, לכן לקחתי ממנה השראה. ביצירה של קרוון יש המון צורות גרפיות שבאמצעותן הצגתי את הרעיון הגיוון: בצורות הגיאומטריות שאותם צבעתי בצבעים שונים. הצבעים שבחרתי הינם השתקפות של נופי ארץ ישראל היפה, ומייצגים בעיניי את הרבגוניות הקיימת בארצנו: גווני הירוק של הצפון הפורח, גווני האדמה של הדרום שבו קבעתי את ביתי. אליהם הוספתי גוונים כחולים, המייצגים את מקורות המים, כמו כן שמיים תכולים, נצחיים ושטופי שמש. בעוד שגווני הצהוב-כתום משקפים את האזורים המדבריים והצחיחים של ארצנו."

שחר אוגלבו, מאשדוד, שהיציגה את הרעיון "מגוון דעות – כנסת אחת," באמצעות שבעת המינים, הבחינה שנהוג לציין את "הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל" (המוזכרים בספר דברים פרק ח' פסוקים ח'-ט') בטו בשבט, תאריך המסמן גם את יום הולדתה של כנסת ישראל. היא בחרה להשתמש בפירות הארץ כבמטאפורה, המסמלת את הרב תרבותיות של החברה הישראלית. ואילו הענף הנושא אותם, מסמל את אחדותם בכנסת ישראל, המקום האחד שבו נשמעות כל הדעות הללו. בתחתית הכרזה מצד ימין למטה, הציבה שחר את הסמליל של הכנסת ובצמוד לו הכיתוב "מגוון דעות- כנסת אחת,"  בעברית, ערבית ובאנגלית, מתוך מטרה להנגיש את המסר בשלוש השפות המקובלות בארץ.

שחר וניר היו נרגשים מן הזכייה. שחר מספרת: "זה היה מאוד מוזר כי לא ציפיתי בכלל לזכות. ידעתי שיצרתי כרזה שמעבירה את המסר ושאני גאה בה, אבל אחרי ההגשה לא רציתי לפתח ציפיות. לכן, ברגע שקיבלתי את הודעת הזכייה, הייתי בהלם מוחלט". גם ניר משתף מנקודת המבט שלו, "שחר הייתה הראשונה לפתוח את המייל, והיא שלחה אותי לברר אם גם אני קיבלתי הודעה מהכנסת. במבט ראשון לא ראיתי שום מייל, אבל היא שכנעה אותי לפתוח את תיבת דואר הזבל, ואז ראיתי את הכותרת "ברכותינו על זכייתך במקום הראשון." הופתעתי מאוד! ההכרה הזו ביכולות שלנו על ידי גוף כמו הכנסת, נותנת המון מוטיבציה להמשך הדרך"

כלל חברי הסגל, המנהלה, והסטודנטים במחלקה לתקשורת חזותית ב-SCE, גאים ונרגשים מן ההישג המרשים של השניים, ומצפים להצלחות שעוד יבואו בהמשך.