דיכאון הינו אחת מההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בעולם המערבי. מחקרים מעידים כי 15-20% מהאנשים יסבלו במהלך חייהם מאפיזודה דיכאונית אחת לפחות, אשר עשויה להופיע בכל גיל. על אף שבשפת היומיום רבים משתמשים במונח דיכאון על מנת לתאר תקופות של מצב רוח ירוד ותחושת עצב, דיכאון קליני כולל, למעשה, שילוב של מגוון סימפטומים הפוגעים בתחומים רבים בחיי האדם ומובילים למצוקה משמעותית.

איך מאבחנים דיכאון?

דיכאון הוא מצב בו אדם חווה במשך שבועיים (או יותר) מצב רוח ירוד, או היעדר עניין והנאה. בנוסף לכך, במהלך תקופה זו מופיעים סימפטומים שונים, הכוללים שינויים קיצוניים בשינה (קושי להירדם או לחילופין, שינה מרובה) וכן באכילה (ירידה או עלייה בתיאבון), כמו גם עלייה או ירידה בתנועתיות (איטיות מוטורית או לחילופין, תחושה של חוסר שקט בגוף ותזזיתיות), חוסר אנרגיה המורגש כמעט מדי יום, תחושת חוסר ערך ואשמה, ירידה ביכולות הריכוז והחשיבה וכן מחשבות על מוות.

לא רבים יודעים, אך קיימים סוגים שונים של דיכאון, והטיפול בכל אחד מהסוגים עשוי להיות מעט שונה. מסיבה זו, יש חשיבות רבה לנושא אבחון דיכאון מדויק על ידי בעל מקצוע המומחה בתחום בריאות הנפש, כגון פסיכיאטר ו/או פסיכולוג. במקביל, יש לפנות לרופא בכדי לשלול סיבות גופניות העלולות לגרום להופעת הסימפטומים הדיכאוניים (למשל, פגיעה בתפקוד בלוטת התריס, או תופעות לוואי של תרופות מסוימות).

כיום יש טיפולים קצרים ויעילים ביותר לדיכאון

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (טיפול CBT) נחשב לאחת משיטות הטיפול היעילות ביותר בדיכאון הקיימות כיום בתחום בריאות הנפש. מדובר במגוון של טיפולים הנחשבים ממוקדים וקצרי-טווח, המבקשים לזהות ולהגמיש את ההתנהגויות ודפוסי החשיבה של האדם, אשר תורמים להשתמרות הסימפטומים הדיכאוניים. אחת מההתערבויות המקובלות ביותר כיום במצב של דיכאון נקראת "הפעלה התנהגותית" (Behavioral Activation) – שיטת טיפול שמטרתה להקל על תסמיני הדיכאון באמצעות חזרה הדרגתית לפעילויות אותן האדם תופס כמהנות ומשמעותיות עבורו. טיפול זה מבוסס על העובדה שהנסיגה התפקודית המתרחשת בעת הופעת הדיכאון חוסמת את יכולתו של האדם לחוות חיזוקים חיוביים והנאה בכל התחומים, ולכן מבקש להתמקד בקשר שבין פעולותיו של האדם לבין הרגשות והמחשבות שהוא חווה במהלך היום.

כשלב ראשון בתהליך של הפעלה התנהגותית, המטפל יסייע למטופל לשנות את התנהלות היומיום שלו, כך שיעסוק יותר בפעילויות מתגמלות ופחות בהתנהגויות המקשות עליו ומשמרות את הדיכאון. ראשית, המטפל והמטופל ילמדו יחד כיצד נראית שגרת חייו של המטופל, אשר יתבקש לתעד במשך כמה ימים מה הוא עושה מהבוקר ועד הערב, וכיצד הוא מרגיש בכל אחת מהפעילויות הללו – גם אלה הנדמות זניחות או רוטיניות לגמרי (למשל, מקלחת). כך, ניתן לזהות אילו התנהגויות יכולות להוביל לכך שהמטופל יחוש יותר הנאה, כמו גם אילו פעילויות יוצרות קשיים וירידה במצב הרוח. כמו-כן, יסייע המטפל בזיהוי פעילויות אשר נעדרות משגרת יומו של המטופל ועשויות לתרום בהתמודדות עם הדיכאון.

מטופלים מסוימים מגלים כי מקדישים זמן רב במהלך היום לפעילויות אשר למעשה משפיעות לרעה על מצב רוחם מבלי לשים לכך לב, כגון צפייה בטלוויזיה או שכיבה במיטה לאורך זמן. באותו האופן ניתן לגלות כי המטופל אינו מקדיש זמן כלל לפעילויות של דאגה לעצמי, כגון ניקיון הבית, הקפדה על תזונה מספקת ועיסוק בפעילות גופנית. במהלך ההפעלה ההתנהגותית יעבדו יחד המטפל והמטופל על מנת ששגרת היום של המטופל תכלול יותר פעילויות מהנות וכן כאלה שמאפשרות ליצור תנאי חיים בסיסיים טובים יותר, בהתאם להעדפות המטופל, לכישוריו ולאורח החיים שניהל לפני שחש הופעת הדיכאון. בפגישות הטיפוליות, ניתן יהיה לשוחח על ההתנהגויות שבוצעו בשבוע הקודם, על הקשיים והמחשבות השליליות שעלו במהלכן, וכן על שינויים שיש להכניס עד לפגישה הבאה.

אל תפחדו לעשות את הצעד הראשון – השינוי יגיע במהרה!

על אף שהשינוי בתהליך של הפעלה התנהגותית דורש מהמטופל להפגין מוטיבציה מסוימת ולבצע תרגול של הדברים בין הפגישות, שיטת טיפול זו הדגימה בעשורים האחרונים יעילות טיפולית גבוהה ביותר במחקרים שונים. יתר על כן, מטופלים רבים מדווחים על שיפור במצב הרוח כבר לאחר מספר פגישות בודדות, ומעידים כי השינויים שעשו בלו"ז היומי שלהם תרמו לא רק לדיכאון הנוכחי, כי אם גם לאיכות חייהם בהמשך הדרך.

תמונה: Depositphotos