כמו בכל מחאה, האמת תמיד נמצאת בצד שאתה מאמין שנכון. אין באמת צד צודק כי כולם קצת צודקים וקצת טועים, במיוחד שמערבים ערכים רגשיים כמו זכרונות ילדות ואהבה לטבע בכלל ולים בפרט.
אשדודים ותיקים מאוד סנטימנטליים לפנינות הטבע שלהם, לותיקים שביננו נזכיר כמה מחאות שהיו ונשכחו על הריסת מבנה הקאנטרי ביא׳ או גבעת הטילים שעל חורבותיה קם פארק אשדוד ים.
יש כאלה מקומות שהיו פה כשאשדוד היתה קטנה, ולבוני וותיקי העיר יש סנטימנטים עמוקים לכל מטר מרובע.
המצודה היא חלק מרכזי מאותם מקומות, גן אלישבע, גבעת יונה, המגדלור, עץ השקמה ברובע ו׳ ועוד כמה פנינות אשדודיות שהלב מתרחב שמדברים עליהם.
נתחיל ונאמר שאין כל בעיה בשימור מצודת אשדוד ים. נוסיף ונאמר שעדיף ואף רצוי להיות רגישים כשמודובר בפנינות ההיסטוריות של העיר אשדוד ולשמור יותר מהכל על שקיפות, שיתוף, לפחות למראית עין. הטענות הרבות שהיו לגבי המצודה לאורך השנים היתה בעיקר על הזנחה וחוסר מיצוי הפוטנציאל של הלוקיישן ההיסטורי שקיבלנו במתנה. מדובר בפנינה תיירותית יחידה במינה שלא נופלת בחלקה של כל עיר, בטח לא על שפת הים.
אחרי הזנחה די פושעת והפיכת המצודה לפינת העישון הכי פסטורלית בישראל החליטו בעירייה לעשות מעשה. מעשה מבורך. הקצאת תקציב לשיקום המצודה בשיתוף רשות העתיקות שמובילה את התהליך ואת הרגישויות. רשות העתיקות, על פניו גוף מוסמך לטפל בעניין, נראה ונשמע כמו גורם מקצועי לכל דבר ועניין.
אבל פה בדיוק העניין, שאת הרגש ונוסטלגיה האשדודית לא כל מעניינים לא העירייה, לא החברה לתיירות ולא רשות העתיקות, תושבי אשדוד שיצאו למחאה דורשים להיות חלק מהתהליך, קבוצת הפייסבוק שקמה נגד התהליך רוצה לראות שיקום ושימור ולא קונסטרוקציות מתכת קרות שנראות זרות לנוף הפסטורלי ובעיקר על זה שהן מונחות במחשכים בתקופה שהעיר, המדינה והעולם עסוקים בחיידק הקורונה.
צילום באדיבות קבוצת הפייסבוק
הם מבקשים לראות אישורים, הם מבקשים לראות תכניות ומבקשים תשובות שמי שטורח לתת הוא לא אחד שבכלל ממונה על התהליך. לא מנכ״ל חופית, לא הממונה על התיירות ולא ראש העיר, אלא חבר מועצה מטעם סיעתו של הממונה שטורח להיכנס לגוב האריות של הקבוצה ולספק מענה, מדובר בחבר מועצת העיר עו״ד דרך הרליך.
בית קפה במצודה
אחת הטענות המובילות היא הקמה של בית קפה/מסעדה על גג המצודה, את הטענה הזו מוביל הבעלים של קפה פאזל, אורן אוחנה שהוא בעצם מייסד המחאה ומנהל הקבוצה בפייסבוק, את הטענה על בית הקפה דחה חנוך דרך הרליך על הסף והתחייב שלא יקום שם מסחר במצודה ולא בשיטחה. המרפסת והחיזוקים נועדו לטענתו לשמור על המצודה מסכנת קריסה וזאת בעקבות בדיקות שנעשו תוך כדי העבודות.
טענותיו של דרך הרליך נשמעות הגיוניות ודי מצליחות לתת תמונת מצב אחרת אך כמו תמיד הן מגיעות מאוחר ולאו דווקא מהאיש שאמור לטעון אותן. בעיריית אשדוד נפלו בעיקר על שקיפות ויכלו לצאת גדולים אם היו נוהגים כפי שנהגו בנושא האגם במרינה בו הוצעו 2 אלטרנטיבות ונבחרה אחת, זה נכון בעיקר בגלל הלגיטימציה שאתה מקבל מהציבור והטעם הרע שנשאר בהיעדה.
המצודה – מרכז אירועים
למרות ההכרזה הרשמית על ביטול בית הקפה ושטחי המסחר הוכרזה המצודה שטח להשכרה לטובת אירועים פרטיים, מופעים אינטימיים וקבוצות תיור, על העניין הזה שוב חלוקות הדיעות האם חתונה במצודה זה הייעוד ההיסטורי של המצודה ולעומת זאת כן יהיה נחמד (לדעתי) לייצר מופעים אקוסטיים לכמות מוגבלת של אנשים כחלק מהתרבות העירונית המתפתחת. בכל מקרה, העובדה שפרטים חדשים זולגים תוך כדי תנועה מצליחים לעצבן מחדש את 1,638 (מספר עדכני לכתיבת שורות אלו) חברי הקבוצה שמוחים על המחטף ועל העובדה שאין ביכולתם להשפיע על התהליך ונאלצים להשקיף מהצד על הנעשה.
לסיכום…
יש הרבה דברים טובים במהלך השיפוץ, אין לאף אחד ספק שפוטנציאל המצודה על החוף הוא נכס עירוני שצריך להניב הרבה הרבה יותר תנועה ותשומת לב מתושבי העיר אשדוד ולא רק. ברור לכולם שצריך להקצות משאבים לטיפוח ושימור המצודה והפיכתה לאטרקציה עירונית. עוד יותר ברור שחשוב מאוד לפתח את הסביבה ואת הגישה הרעועה ולהוסיף תנאים סניטריים בקרבתה לאלה המגיעים לתור אותה… הדבר היחיד שלא ברור זה למה לא לעשות יחד?
