בתקופה בה מתרחב לצערנו מעגל השכול והצער מטרור, צריך מי שידאג בעורף לאלמנים ואלמנות, שגם בעת רגיעה אינם תמיד מצליחים להתמודד עם האובדן בן/בת זוג בנסיבות טרגיות שאינן קשורות לביטחון. הסיבות לקושי ואי התמודדות בקרב משפחות כאלה, יכולות להיות כלכליות ובינאישיות רגשיות- אך המענה להן אינו תמיד ראוי, אם בכלל.
אירגון אמיצים (ראשי תיבות של אלמנות ויתומים צעירים) קם על מנת לתת תמיכה לאותן משפחות עם ילדים קטנים, בהם בצער נותר רק הורה אחד, ולא מנסיבות בטחוניות.
מתוך עמוד הפייסבוק של אמיצים
כשעסקנו באיסוף המידע אודות האירגון ופועלו, הגענו לכמה משפחות בהן הסבירה אישה, אלמנה שנעזרה באירגון- "תרשמי שם כמה אור מביא אירגון שדואג למי שאולי שכחנו, כי אם יהיו עוד אנשים כמוהו פה אז יהיה כאן יותר טוב. הבן שלי קרא לו האיש הטוב עם הזקן והחיוך, ואני מוסיפה שכל העמותה הזו ומי שנותן בה יד הוא ברכה לעם!". מבלי לבקש רשות, ציטטנו את הדוברת והפכנו את משפט לכותרת הכתבה.
את האירגון שהקימה הדס דיסין, עוזר לתפעל ופעיל בו בשטח – בעלה המיוחד כמוה של הדס, יהודה גליק (נכון, האיש עם הזקן והחיוך).
גליק, בעברו ח"כ ידוע הנאבק על זכות היהודים לעלות לתפילה בהר הבית, ערכי היהדות הציונית ואף מועמד מכובד לנשיאות מדינת ישראל. יהודה גם שרד ניסיון התנקשות ממחבל ג'יהאד איסלמי ב2014, למרות שנפצע קשה. בכלל, יהודה גם היה מאד פעיל בנושאים חברתיים הקשורים לבריאות (מניעת עישון) ורווחה. לאחר תקופה בה התאלמן מרעייתו האהובה יפה גליק ז"ל ונותר עם ילדיהם האהובים, המשיך יהודה במפעלו היהודי והציוני, ותוך כדי הכיר ונישא להדס. ובכל הקשור לאירגון אמיצים– הרי שטובים השניים מהאחד.
לעונג היה לנו לשאול את יהודה כמה שאלות על אמיצים:
איך הכל התחיל?
"ארגון אמיצים הוקם על ידי הדס דיסין בשנת 2016 – 15 שנה אחרי שהיא התאלמנה (בגיל 29 עם ארבעה ילדים הגגדול בן 7 והקטנה בת 7 חודשים)."
יהודה גליק והדס דיסין, מחברים משפחות למשפחה אחת גדולה
יהודה מספר על כך שהדס החלה ללמוד קולנוע, ובסרט שיצרה בחרה לעסוק בנושא אותו היא חוותה בעצמה 15 שנים- התמודדות של אלמנות צעירות. העבודה סביב הסרט הביאה אותה לתובנה שאין מספיק סיוע לאלמנות צעירות, מה שיצר בה הצורך לעשות מעשה".
"בשנת 2018 היא באה לכנסת לחפש גורמים שיתמכו בה וכך הגיעה בין השאר אליי (- והשאר היסטוריה) ." ממשיך יהודה, "עוד בהיותי חבר כנסת לפני שהתחתנו פעלתי לקדם את הנושא. היתה לי היכרות מוקדמת עם הנושא מכיוון שאשתי הראשונה הית בעצמה אלמנה שבעלה נפטר והיא נותרה עם שני תינוקות וכמובן כאשר אני עצמי התאלמנתי וחוויתי את תחושת האלמנות מאז שהדס ואני התחתנו זה הפך להיות פרוייקט משפחתי – כאשר שנינו עובדים בזה 24/7 בהתנדבות מלאה מבלי לקבל כל שכר – הדס הרמטכלית ואני חייל פשוט".
מהי המטרה העיקרית של האירגון?
"המטרה היא לשמש ארגון של המשפחות הצעירות עם ילדים קטנים (עד גיל 16) שאחד מהוריהם נפטר. הארגון שם דגש מיוחד לא על האלמנים והאלמנות, ולא על היתומים – אלא על היחידה השלמה של המשפחה – משפחת אמיצים (ר"ת – אלמנים אלמנות ויתומים צעירים). אנו מאמינים שמי שיודע הכי טוב מה טוב לילד זה ההורה שלו. כאשר אחד משני ההורים נפטר אף עובדת סוציאלית ואף דוד או דודה לא יכולים להיכנס בנעליו של ההורה שנפטר. הדבר הכי חשוב לילד יתום זה הורה חזק. ההורה שנשאר לאחר שבן זוגו נפטר, סופג את העול הכפול עם חצי מההכנסה ובלי פרגון מהחברה בכלל, (אלא אם הוא מאותם 2 אחוז שהם יתומי צהל ונפגעי איבה). תפקידנו כחברה לחזק את ההורה למען הילדים ולחזק את המשפחה כמשפחה."
יהודה, יהודי גאה עם זקן אדום עד החזה לא מספר על העשיה המרובה, על אף תרומות מעטות שהוא מצליח לגייס. למעשה אפשר לחשוב לפי התפוצה הגיאוגרפית שאמיצים זו אימפריה, ובעצם אולי היא כבר כזו- מעצם היותה כה משפחתית.
מתנדבת "אמיצים" בפעולה
האם אתם רואה הרתמות לנושא? כיצג זה בא לידי ביטוי?
"למרות שהנושא כבר מופיע בתנ"ך בכלל ובתורה בפרט, עשרות פעמים כדרישה בסיסית מהחברה, לצערנו הנושא הוא חדש מאד במדינת ישראל. בו בזמן שיש בישראל עשרות ארגונים המסייעים לאלמנות ויתומי צהל ואלמנות ויתומי טרור (שהם ביחד כ700 יתומים), כמעט ואין סיוע ל30,000 יתומים שהתייתמו מסרטן, דום לב, התאבדויות, תאונות דרכים, פשע, טביעה וכו… יש לציין כי בניגוד למשפחות גרושות, בהן עדיין יש שני הורים שחולקים בעול, ובניגוד לנשים חד הוריות שמבחירתן בחרו להביא ילד ולגדלו לבד- הרי שהאלמנים והאלמנות הצעירות לא בחרו בכך, ואין להם מי שחולק איתם את העול חצי שבוע-חצי שבוע. יחד עם זאת, בזכות אמיצים מידי יום כמות המתנדבים הולכת וגדלה וגם המודעות לנושא צומחת. לדאבון הלב עדיין לא מספיק."
מה שיהודה לא יספר ואנחנו נוסיף, זה שהארגון הצומח מורכב מאנשים עם לב גדול, שנרתמים לסייע בשינוע, תרומה ועוד – רק בגלל לב רחום. אגב, יהודה בעצמו מביניהם.
הדס דיסין ויהודה גליק, מצטיידים במשחקים ליתומי ישראל.
חשוב מאד וכדאי לתרום, למי שרוצה לסייע.
בסוף, ואולי דווקא בימים הקשים האלה- האור שלפני עלות השחר מספק תקווה, והאחדות והנתינה גם למי שלא תמיד מקבל יחס ראוי יעשו את שלהם.
