בפרשת השבוע צו התורה מפרטת את סוגי הקרבנות השונים אותם יש לאדם להביא על פי מעשיו או התחיבותו, והליך הקרבתם בבית המקדש.
אחד הקורבנות המובאים הינו קרבן תודה.
"אם על תודה יקריבנו", ומבאר רש"י "אם על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים והולכי מדבריות וחבושי בית האסורים וחולה שנתרפא, שהן צריכין להודות, שכתוב בהן, יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם ויזבחו זבחי תודה".
למדתנו תורה, אדם שזכה להצלה מיוחדת מצרתו היה מביא קרבן להשם הנחשב כקרבן תודה.
ומבואר, שחיוב ההודאה של אדם על הצלתו מצרתו, הוא כדי שיידע שעיקר רפואתו היא מאת הקב"ה, ולא יתלה אותה ב"טבע".
אך ישנה תועלת נוספת מהודאה שכזו, שהרי ידוע, כי יסורים ומחלות באים על האדם עקב חטאיו, ואם כן כשהולך הוא לרופא ליטול תרופה כדי להתרפאות, בעצם הקדים הוא את רפואתו וקיצר את כפרתו, וזאת למרות שניתן רשות לרופא לרפא, אך עדיין אם נגזר עליו לסבול ייסורים זמן קצוב והוא מקצר זאת ע"י תרופה, הרי שבעצם לא כיפר הוא בשלמות על חטאיו, ויוצא שנשאר חייב הוא לקבל עוד יסורים חדשים כדי להשלים חובתו ולכפר על חטאיו, ולפי זה בעצם יצא שכרו של נטילת הרפואה וקיצור ימי המחלה- בהפסדו, שהרי יש לו להשלים ולקבל יסורים חדשים למרק עוונו.
אך האמת היא, בעת שמודה הוא לקב"ה על שנתרפא, הרי בכך הוא מודה שבאמת מצד עוונותיו מגיעים לו עוד ייסורים, אלא שהקב"ה גמל עימו חסד וריפאהו לפני גמר המחלה, וממילא זה נחשב כאילו באו עליו כל היסורים שהיה צריך לקבל, ומירקו את כל עוונותיו.
שנזכה להיגאל מצרותינו במהרה, ולהיות בריאים ומאושרים, ההולכים בדרך הישר ועושים רצון השם באהבה.
שבת שלום ומבורך.
שניר אלמליח.
כניסת השבת: 18:44
יציאת השבת: 19:43
