תביעת רשלנות רפואית נגד בי"ח ברזילי: אם חרדית אשדודית צעירה לא תוכל ללדת שוב לעולם מאחר ורופא בכיר בבי"ח ברזילי, הורה על כריתת רחמה בשיחה טלפונית מבלי שבדק אותה.  כך עולה מתביעת רשלנות רפואית  שהגישה בימים אלה נגד בית חולים ברזילי ומדינת ישראל- בעלי ביה"ח, לבית משפט השלום בראשון לציון באמצעות עורכי הדין גיל וניצן הראל.

מהתביעה עולה כי כשבוע לאחר שילדה את בנה הבכור בבית חולים אסותא באשדוד, חום גופה לא ירד והיא הובהלה באמבולנס בשעה 2 לפנות בוקר לבי"ח חולים ברזילי באשקלון. עוד באותו יום לאחר 15 שעות בלבד של מתן אנטיביוטיקה דרך הווריד לצורך טיפול בזיהום ברחם, היא הורדמה והוכנסה לניתוח לכריתת רחם.

על פי התביעה, ההחלטה נפלה במהלך התייעצות טלפונית בין כונן זיהומים לבין רופא בכיר אחד ויחיד שלא טרח להגיע לביה"ח לראות במו עיניו את מצבה של האם הצעירה והורה בטלפון על כריתת הרחם.

כתוצאה מהחלטה חפוזה זו, האם הצעירה לא תוכל להביא עוד ילדים לעולם. באי כוחה עורכי הדין גיל וניצן הראל טוענים כי עולמה של האם הצעירה חרב עליה שכן היא ובן זוגה זוג צעיר בתחילת חייו המשותפים תכננו להביא מספר ילדים לעולם ואף קנו ועברו לדירה מרווחת לשם כך.

בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום הגניקולוגיה ומיילדות שצורפה לתביעה, המומחה קובע כי "כריתת רחם  דחופה בסמוך הלידה נעשית כשיש דימום מסיבי לא נשלט ומסכן חיים וכי כריתת רחם מהווה האפשרות האחרונה".

המומחה שבדק התיעוד הרפואי מצא כי האשה לא היתה כלל בסכנת חיים  וכי בסה"כ היה מדובר בזיהום  פשוט הקשור ללידה. ההחלטה על הכריתה נפלה רק לאחר 15 שעות של טיפול אנטיביוטי. זאת בניגוד לפרקטיקה המקובלת לפיה, בטיפול באנטיביוטיקה תוך ורידית  יש להמתין לפחות 48 שעות שכן רק אז החולים מתחילים להגיב לטיפול. לדבריו, הצוות הרפואי החליט על כריתת רחם באישה הצעירה לאחר "ייעוץ טלפוני" שבו תיארה האחות את מצב האשה. זאת, בניגוד להנחיות מעקב אחר נשים החשודות בזיהום חמור. על פי אותן הנחיות, חייב להיות צוות רב תחומי בראשו יימצא רופא בכיר יחד עם מומחה טיפול נמרץ ,מומחה למחלות זיהומיות ומומחה לרפואה פנימית. במיקרה זה  הרופא הבכיר היחיד שעימו נערך הייעוץ לא טרח להגיע לביה"ח לראות במו עיניו את מצבה של האשה והורה בטלפון על כריתת הרחם.

באי כוחה של האם הצעירה טוענים בתביעה כי התרשלות ביה"ח והצוות הרפואי, נובעת בין היתר מכך שהעסיקה צוות רפואי לא מיומן שהחליט החלטות בלתי סבירות תוך סטייה ניכרת מהגישה הרפואית המקובלת. הצוות הרפואי הטעה את האשה לחשוב כי היא נמצאת בסכנת חיים ממשית והרופאה טענה כי אם לא תתבצע כריתת הרחם התובעת לא תשרוד את היום. בנוסף  אף גניקולוג בכיר לא הגיע לבדוק אותה וכלאחר יד ניתנה הוראה טלפונית לכרות את רחמה.

לכן, נטען בתביעה, הניתוח  מהווה שימוש בכוח ותקיפה נגד גופה והיא זכאית לנכות לצמיתות בשיעור של 40 אחוזים. האשה תובעת לקבל פיצוי של כ-2.5 מיליון ₪ עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, תקיפה, פגיעה באוטונומיה ומימון הליכי פונדקאות.

טרם הוגש כתב הגנה.

צילום: www.istockphoto.com