ניתוח שלא הצליח, יכול לגרום למטופל לנזק חמור (במקרים רבים בלתי הפיך) ואפילו למוות. למרות שלא כל כשל הוא בהכרח רשלנות רפואית בניתוחים, אם המטופל יוכל להוכיח שהמנתח פעל שלא בהתאם לנורמה הרפואית וכתוצאה מכך נגרמה לו נזק ניתן יהיה לתבוע פיצויים, בגין כל הנזקים שנגרמו.
כיצד ובאילו מקרים ניתן לקבוע רשלנות רפואית בניתוח?
כמו בכל מקרה אחר של רשלנות רפואית, על מנת להוכיח רשלנות אשר נגרמה בניתוח, יש לפעול על פי שלושת השלבים להוכחת של רשלנות רפואית:
- התנהגות רשלנית
- גרימת נזק
- וקשר ישיר (סיבתי) בין ההתנהגות הרשלנית לנזק שנגרם.
סעיף 35 לפקודת הנזיקין, מגדיר מהי רשלנות של מי שעוסק במשלוח יד כגון רופאים ואנשי הסגל הרפואי. למשל, נקיטה ברמת זהירות בלתי סבירה, תיחשב לרשלנות וככל שהרשלנות גרמה לנזק, ניתן יהיה לתבוע את הרופא, הסגל או המוסד הרפואי שבו נותח המטופל, בעילה של רשלנות רפואית.
אם חלילה מדובר על מוות של המטופל כתוצאה מרשלנות בניתוח, יורשיו או באי כוחו הם יוכלו להגיש את תביעת הפיצויים בגין הרשלנות רפואית במקומו.
מקרים של רשלנות רפואית באי מתן הסכמה מדעת בניתוחים
ישנם מקרים של רשלנות רפואית בניתוחים כאשר הרופא המנתח החליט על ביצוע ניתוח מבלי שסיפר למטופליו או לגבי האפשרויות האחרות העומדות לפניהם מלבד הניתוח. למשל אופן טיפול אחר, מעקב וכדומה. או מקרים אחרים, בהם החולה חתם על טופס שהוא מסכים לביצוע הניתוח מבלי שידע באילו סיכונים מדובר או מה סיכויי ההצלחה של הניתוח. מקרים כאלו ייחשבו כרשלנות רפואית באי מתן הסכמה מדעת.
במיד וקרתה לכם רלשנות רפואית במהלך, אחרי או לפני ניתוח,מומלץ להתייעץ תמיד עם עו"ד רשלנות רפואית בעל נסיון בתחום, על מנת שיתעמק במקרה שלכם ובמידה ויחליט כי ישנה עילה לתביעה, הוא ישיג את חוות הדעת הרפואיות הדרושות ויצג אתכם באופן ראוי בבית המשפט אשר יחסוך לכם זמן יקר וכסף.
חוות דעת מומחים בתביעות בגין רשלנות רפואית בניתוח
עורכי הדין, אשר עוסקים בנושאי נזיקין ורשלנות רפואית, יציגו בפני בית המשפט ראיות, שעיקרן הן חוות דעת של רופאים מומחים מאותו תחום בו קרתה הרשלנות הרפואית.
חוות הגעת מלמדות על רשלנות רפואית שנגרמה בשעת הניתוח, או לפניו, כמו למשל החלטה שגויה לגבי הניתוח וכדומה ועל הקשר הסיבתי שבין הרשלנות לנזק שנגרם.
עורכי דין בעלי נסיון ברשלנות רפואית, נמצאים בקשר עם מומחים מן השורה הראשונה, אשר חוות דעתם נחשבת לאמינה ביותר בבית המשפט.
בסופו של דבר, הקשר הסיבתי שבין הרשלנות לנזק, כפי שהוא מובא בחוות הדעת הרפואיות, הוא זה שיכריע בתביעת רשלנות רפואית.
מקרים של רשלנות רפואית לפני ואחרי הניתוח
ישנם מקרים רבים שבהם ניתוח יכול להסתבך. חוסר זהירות, יכול להוביל לפגיעה באברים הקרובים לאזור הניתוח, רקמות וכלי דם, אשר עשויים להוביל לדימומים פנימיים, פגיעות בעצב ועוד. בנוסף, זיהום אשר נגרם למטופל בגלל פגיעה פנימית אשר נגרמה במהלך הניתוח או סטריליזציה ירודה, גם הם גורמים לנזק לא פעם.
ואכן לפעמים, רשלנות רפואית מתבטאת במיומנות ירודה של הרופא הכירורג, או הצוות המקיף, שאינו נהג כפי שמצופה מרופא סביר. אך לרוב, אין אלו המקרים שמגיעים לבית המשפט.
חשוב להבין כי חובת הזהירות מהבחינה המשפטית, לא חלה רק כאשר המנתח אוחז באזמל הניתוחים וגם לא מסתיימת כאשר המטופל/ת מתעורר מההרדמה. חובת הזהירות מונחת על כתפי הרופאים עוד לפני ביצוע הניתוח ואף לאחריו. גם ההכנה של הניתוח, או ההחלטה כי המטופל חייב לבצע ניתוח, כל אלה נבחנות, כאשר קיים חשד לרשלנות רפואית אשר נגרמה עקב ניתוח.
פסקי דין של רשלנות רפואית בניתוח
דוגמא לרשלנות רפואית לפני ניתוח: מקרה של ילדה בת 9 שהגיעה לבית החולים בגלל כאבים עזים בבטן. למרבה הצער, לא התגלה מקור הכאבים שבדיעבד קרו עקב דלקת בתוספתן (אפנדיציט). הילדה נותחה רק לאחר 5 ימים. נגרם לה נזק שהתבטא בצלקת גדולה. אם הילדה הייתה מאובחנת כראוי בזמן הנכון, ייתכן ואפילו לא היה צורך בניתוח או יתרה מזאת, ניתוח חירום אשר גרם לה לנזק בריאותי.
צילום: PEXELS
