זוכרים את הפוסט המרגש שהעלה הצלם פאבל טולצינסקי על החמור האבוד בפארק עד הלום. פאבל ביקש את עזרת הציבור בחילוץ החמור וזו לא אחרה לבוא. תושבים אכפתיים נחלצו לסייע, החווה לחינוך חקלאי השיבה את החמור (שהתגלתה כאתון) אל המכלאות והעניקו לה את השם פאבלה – מחווה לפאבל. סיפור על אחריות, חמלה ולב גדול של תושבים אכפתיים.
"קח-נא אתך את אחד מהנערים, וקום לך בקש את האתונות."(שמואל א' – ט', ג')
כשפאבל, תושב העיר אשדוד, יצא ביום שבת לטייל בפארק 'עד הלום' הוא לא ביקש למצוא מלוכה וגם לא אתונות, אולם לא יכול היה להישאר אדיש למחזה שנגלה לעיניו: בעומק הוואדי הוא ראה חמור במצוקה, משוטט לבדו, ואין ביכולתו לעלות. פאבל אובד העצות, גילה תושייה ומיהר להעלות את הפוסט הבא, בלווי תמונה של החמור לפייסבוק: "חמור משוטט לבד בפארק עד הלום. מה עושים במצב כזה? בבקשה בלי בדיחות." ההודעה שלו גררה גל של תגובות מגוונות (לצפייה היכנסו לקישור הבא). חלק מהגולשים לא התאפקו בנושא הבדיחות אך היו גם תגובות מאוד ענייניות.
במקביל פנה פאבל, גם לאודי, חברו משדה עוזיה, שנתרם וניסה לחלץ את החיה האבודה. הוא הצליח להוציאה מהוואדי, ואף זיהה שמדובר באתון צעירה, רעבה ותשושה. אולם לא עלה בידו לקחת אותה. באותה שעה ראתה את הפוסט עדי דוידוביץ, תושבת העיר, שילדיה לומדים בחווה לחינוך חקלאי באשדוד. היא העלתה את ההשערה, שמדובר בדביר החמור התועה של החווה, ומיהרה לקשר בין פאבל לבין חדווה אליעד, מנהלת החווה. עם צאת השבת נפגשו אודי ודוד בוזגלו, השומר בחווה, ובכוחות משותפים חילצו את האתון בחסות החשיכה. כעת האתון שזכתה לקבל טיפול מסור מדוד שטילף את פרסותיה, האכיל והשקה אותה, ממתינה בחווה לביקור הווטרינר. וכאות הוקרה למוצא בעל התושייה, ניתן לה השם פאבלה.
יום למחרת, כל התלמידים שלומדים בחווה שמו לב לאתון החדשה והיו סקרנים מאוד לגביה. הם למדו על שבוע הסובלנות ועל מצוות "ואהבת לרעך כמוך" באמצעות הסיפור של מציאת האתון. הם האכילו את האתון פאבלה וליטפו אותה. למדו על הערך של אחריות התושבים לבעלי החיים ועל הצורך באכפתיות ובחמלה כלפי בעלי החיים. חדווה אליעד, מנהלת החווה: "אנו מקווים שבאמצעות סיפור זה יהיו יותר תושבים אכפתיים עם חמלה כלפי בעלי החיים ואחד כלפי השני."
