ליל הפוגרום הנורא באמסטרדם שקרה בליל חמישי אחרי המשחק מול איאקס אמסטרדם מאיר לנו עוד זווית שנפגעה מאז ה-7 באוקטובר.הספורט. היריבות הפנימית בין מועדונים הגיעה לא פעם לשיאים של אלימות ורקללות ברמות של שנאה גדולה. לא פעם ולא פעמיים לאורך היסטוריה של משחקי חוץ בליגות אירופאיות שונות ייחלו האוהדים האדומים/צהובים בעד הקבוצה היריבה הזרה, הכל רק שהקבוצה עם מהמחנה השני תפסיד. ולא משנה נגד מי.
מה שראינו באמסטרדם נגד אוהדי מכבי ת״א יכל להראות בדיוק נגד אותו דבר גם היו אלה אוהדי הפועל, או מכבי חיפה. הצבעים לא מהווים שום מגן לאנטישמיות, בטח לא מצד פעילי האיסלאם על כל גווניו.
ה-7 באוקטובר גרם לנו להבין שכשאנחנו פוגשים ישראלים החו״ל, גם אם הם וולגרים, לא מנומסים, או קולניים מידי, קחו בחשבון שכשיתקפו אתכם, הם יהיו הראשונים ואולי היחידים שיבואו לעזרתכם, ולא משנה אם בחרת ביבי, לפיד או בן גביר.
אוהדי מכבי ת״א הם אולי הקהל הגדול במדינה, יש בו הכל, ומכל פינה במדינה. ותקפו אתם כולם… כי הם יהודים חפני שהם אוהדים של קבוצת כדורגל.
העיר אשדוד שהיתה תמיד מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, גם היא נלחמת בצבעים, האדום לא ילבש צהוב וההיפך, עירוני זה עירוני ואדומים זה אדומים, עירוני לא תבוא למ.ס ובטח לא הפוך. חשוב להיכנס לפרופורציות חדשות ולהשאיר את הצבע כמו את הצד הפוליטי לרמת הדיון, המגרש, הספורט…
אנחנו נמצאים בתקופה חשוכה, האנטישמיות מרימה ראש בכל מקום בעולם וזה הזמן להתכנס פנימה, ולהבין שאין לנו ארץ אחרת, בלבנון ובעזה נלחמים צהובים, אדומים, ירוקים, ביביסטים, בן גבירים, לפידים, גנצים, כך גם 101 החטופים שעדיין נמקים במנהרות החמאס.
אז בואו נקבל על עצמנו פרופורציות חדשות, העולם מאותת לנו.
