מבלי שנשים לב אשדוד נכנסת לאחת השנים המשמעותיות שלה והדי היסטוריות שלה, הטור הבא שנכתוב כשעוד שנה מהיום יהיה אחרת לגמרי, זו תהיה כבר שנת בחירות והכל, אבל הכל יהפוך פוליטי. עד אוקטובר הקרוב נוכל עדיין להתייחס לכל דבר בעיניים פקוחות ומפוכחות, ברגע ששעון החול יתהפך ויש חול בתוכו ל365 ימים המציאות האשדודית הולכת להתהפך.
אז מה על הפרק… שאני אומר על הפרק אני מתכוון חם על הפרק, נתחיל עם קצת היסטוריה…
בית החולים הציבורי ״אסותא״
האירוע של השנה ללא כל צל של ספק יהיה פתיחת בית החולים, אשדוד עושה היסטוריה והופכת לעיר עם בית חולים, בשורה רוחבית לכלל האוכלוסיה, לא משנה מאיזה רובע, וכמה כסף יש לו, מה הוא מצביע או מאיזה סקטור. חרדי, חילוני, אתיופי, רוסי או מרוקאי, במסדרונות בית החולים כולם יפגשו ליד מכונת הקפה או בביקורי החולים. לא עוד ״קפלן״ ו״ברזילי״, 10 דקות והגענו…
אפרופו 10 דקות והגענו… REWAY
לצד חגיגות פתיחת בית החולים זו הולכת להיות השנה הפקוקה ביותר בתולדות העיר, זקני העיר מספרים שגם על השביל הבודד בקליפורניות לפני 60 שנה היה פחות פקוק, המצב יילך ויחמיר, תשתיות ייהפכו ויוחלפו אך מבטיחים לנו בסופו של דבר ״אירופה״, את זה אמנם נראה רק ב-2018 אבל ב-2017 נשמע ונראה עוד הרבה על העצבים, הפקקים, האיחורים ובעצם על הכל… למה? כי זה באמת מעצבן אבל לא רק, גם כי זו ביצת זהב פוליטית למתנגדים לתכנית שמזינה כל בוקר וכל ערב את עצמה מחדש… עד שזה ייגמר.
אפרופו ״ביצת זהב פוליטית״…
בניגוד להרבה פרוייקטים עירוניים שלהם אבות רבים לפרוייקט REWAY יש אבא אחד, האבא הזה הוא ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי, הוא עומד עם שכפ״ץ וכ״פלסט נגד כל הביקורת, והוא בשלו, אשדוד תהפוך ירוקה. ברשתות החברתיות עושים לו לינץ׳ והאופוזיציה תעשה לו מרור עד שנראה את האוטובוס הראשון חוצה את העיר… את הפוליטיקאים המתנגדים אפשר להבין, כל היוקרה שלהם בנויה על כישלון של הפרוייקט, על הפלתו, ועל מיתוגו ככישלון הגדול של העיר לדורותיה. אך האם אנחנו כתושבים מעוניינים בכישלון? האם אנחנו מאחלים לעצמנו את השואה התחבורתית ונעשה הכל כדי לשתף פעולה עם שנת שנאה, קללות ועצבים?
היות ואת הפרוייקט לא נצליח כבר לעצור גם אם היינו ממש ממש רוצים, בואו נוריד את השנאה, הזמן עובר הרבה יותר מהר בלי עצבים, כעס ושנאת חינם, זה יימשך איתנו או בלעדינו וכשזה ייגמר נדע לשפוט. טוב? תכתבו מילה טובה ,לא טוב? שימו פתק אחר בקלפי אבל עד אז… תנו צ׳אנס, גם כי זה יותר נכון לעצבים שלכם וגם כי אין לכם ממש ברירה.
פוליטיקה… בכללי.
בחצי השני של 2017 נדע גם מי מתכוון להתמודד לראשות העיר אשדוד, כי אם לא נדע השנה כנראה שלא יהיה כזה, על הפרק כרגע:
שמעון כצנלסון, עם 4 חברים במועצה הנוכחית, הישג מרשים לכל הדעות אך עם נוכחות ״פרווה״ בעשייה העירונית. סביר להניח שמרבית הציבור אולי מכירים רק 2 מהחברים כולל אותו ולמעט עשייה סמויה במגזר הרוסי לא ממש הורגשה פעילותו במגזר הכללי.
מקושר חזק בליכוד ונחשב למועמד הרציני ביותר בשלב זה. רחוק מלקבל את תמיכת החרדים בשל אופיו החילוני והמצע הליברלי אותו הוא מציע, כצנלסון יצטרך לעבוד קשה ברוב הדומם שמאוד קשה להוציא לקלפיות.
הלן גלבר: עדיין אין הכרזה רשמית וככל הנראה תשמור הלן את הקלפים צמוד מאוד עד הרגע שמבחינתה יהיו סקרים רלוונטיים, היות וצילקר לא מתכוון להתמודד שוב ותכניותיו של לחמני לא ברורות קיימת האפשרות שהלן תוביל גם מפלגה למועצת העיר בשלב ראשון ומשם תנסה בהמשך את מזלה לראשות, אין ספק שבספר המשימות של גב׳ גלבר, ראשות העיר היא לא מילה גסה.
שאר הזירות למועצה די צפויות למעט זירת הדור הצעיר, שם הכל פתוח וכולם עשויים להפתיע כולל דור חדש של מתמודדים פוליטיים שינסו מזלם.
ביטחון:
נכון ששנתיים וחצי הכל נראה ורוד והעיר איכשהו שכחה מהטראומה של הכמעט עשור האחרון שכלל את ״עמוד ענן״, ״עופרת יצוקה״ וכמובן את ״צוק איתן״ שצרוב לנו בזיכרון היטב, אסור לנו לשכוח שהעיר יכולה לעבור ולשנות מצב צבירה בשניה אחת, וכל התכניות שמתוארות כאן מתבטלות בשניה.
לדוגמא, העברת השגרירות לירושלים כפי שחושב טראמפ לעשות עם כניסתו לתפקיד יכולה לשנות פה ברגע את כל המצב, אז נכון שצה״ל ינצח ונכון שאין פה סכנה לעתידה של העיר אבל תנסו לעצום רגע עין ולדמיין אזעקת ״צבע אדום״… לא נעים. אז אם כבר מאחלים משהו זה קודם כל שקטטטט.
תרבות:
אשדוד תמשיך להשקיע בפסטיבלים שהופכים בלי שנרגיש לחלק מהחיים, כבר קשה לזכור את העיר ללא הפסטיבלים שהוטמעו בחיינו ונראה כי תמיד היו פה: ״מדיטרנה 2017״ ישדרג את עצמו ויוסיף פן ספורטיבי ים תיכוני – עפ״י סגירה שנעשתה בין מארגן הפסטיבל מוטי מלכא ליו״ר רשות הספורט יורם אסרף ישולבו בפסטיבל תחרויות ספורט ים–תיכוניות כדוגמאת ״פטנג״ ועוד…
שאר הפסטיבלים: ״אושפיזין״, ״חלון לים התיכון״, ״אשדודשירה״, ״תור הזהב״ ושות׳ ימשיכו להשתלב עם אירועי המשכן, יד לבנים ומונארט. בנוסף תחל הבניה השנה של הסינמטק שיקום כקומה שניה לבית יד לבנים… משעמם לא יהיה פה.
ספורט:
נכון להיום המצב לא משהו… במרבית הענפים, לאשדוד קבוצות בכירות במרבית ענפי הספורט, בשלב זה כדורסל הגברים וכדורגל גברים לא בשיאם, כדורסל הנשים זו המניה הכי בטוחה שיש לעיר והתוצאות בהתאם גם השנה, בכדוריד עושה הקבוצה דרך יפה ובענפים אחרים נעשית עבודה מדהימה לא תמיד לאור הזרקורים. בשחייה לדוגמא אשדוד נחשבת מעצמה ובג׳ודו ייפתח מרכז המצויינות ב-17 בינואר שעתיד לשנות את הכותרות בשנים הקרובות. המרכז ייפתח בשילוב איגוד הג׳ודו ורשות הספורט העירונית.
כתבו לנו מה הייתם רוצים לראות ב-2017 באשדוד, מה הכי חסר לכם בעיר, למי להגיד מילה טובה ולמי לא.
שתהיה שנה אזרחית מצויינת, פוריה ומלאה בעשייה
