בלא מעט מהטורים שלי דיברתי על תהליכים. תהליכים שלוקחים זמן ומגיעים לקצה ולסף שממנו לא ניתן לחזור חזרה. אנחנו רואים את זה מדרום, מעזה. יכולים ליפול 20 טילים בשטח פתוח ו-60 דונם יכולים להישרף וספק אם מישהו בירושלים יניד עפעף, אבל כשעף טיל אחד לתל אביב, מיד מתכנס הקבינט ואוטוטו ועדת שמות מתכנסת לבחור שם למבצע הבא.

יש גבולות להכל, כשסרטון דולף לתקשורת על התעללות בקשישים/תינוקות/פגועי נפש המדינה מזדעזעת, תמיד יהיה ח״כ תורן שלא יישן כל הלילה ובבוקר יבליח עם הצעת חוק שכמובן לא תעבור בקריאה ראשונה. אותו ח״כ שמכהן קדנציה שניה, שלישית או יותר, מעולם לא חשב לעשות ביקורת בבית אבות/פעוטון ולמנוע את המקרה הבא עד שזה הופך סקסי ופופוליסטי.

זה בדיוק מה שקרה עם בנימין נתניהו, זה התחיל עם ״לא היה כלום, כי אין כלום״, המשיך עם חמוצים וסמולנים (שמאלנים), המשיך עם הבן חסר הרסן שמסכסך את ישראל עם ארדואן ועם כל מי שבא לו באותו בוקר, ועם אשתו שהואשמה בפסק דין בית משפט (וקצת שכחנו מזה) על ״חמגשיות״ במאות אלפי שקלים ונגמר עם 3 המלצות לכתבי אישום מהיועץ המשפטי שהוא עצמו מינה. מסתבר שתמיד היה משהו אבל כדי שלא יקרה עם זה משהו אפשר למכור מדינה שלמה.

היציאה לבחירות של נתניהו ב-2015 וב-2019 א׳ ו- 2019 ב׳ היו מיותרות ונגועות בגחמה אישית של בן אדם אחד, תקראו לו גאון או קוסם אבל גם להודיני של הפוליטיקה הישראלית מסתבר שקצת קשה להשתחרר מהשלשלאות.

ההסתה במגזרים שלמים, הניתוק מ-2 שליש מהעם גרם בסופו של יום או בסופו של התהליך להגיע לרמת מיאוס כזו שראש הממשלה הותיק, המנוסה והגאון הפוליטי מקבל 2 מנדטים פחות מהאיש הכי ירוק, הכי טרי והכי חדש בפוליטיקה הישראלית.

גנץ בביקור באשדוד

נתניהו התגרה בעם ישראל, יחד עם כל שיטת העדר של חברי הכנסת שלו והשרים שאיבדו כל חוט מחשבה עצמית והגנו על ״השיטה״ באופן שכבר נראה בלתי אמין. הם כבר מרגישים את הקרקע בוערת ובעיקר רועדת ומבינים יפה מאוד שהם הרימו לנתניהו כל כך הרבה זמן וכל כך גבוה שכבר לא רואים אותם, והם צריכים לצעוק עם מגפון כדי שישמעו אותם. נתניהו העלים והאלים את כל שריו הבכירים, את חלקם הוא שלח עם אוטובוס לעשות חפלות בפריפריה תחת מסווה של תכנית רדיו בדרכים. את תוצאת המיאוס ראינו בקלפי.

הליכוד שהיה לבדו עם 35 מנדטים לפני 4 חודשים שידרג את עצמו עם 4 מנדטים של כחלון ועוד 2 של פייגלין ובתיאוריה מצאה את עצמה במקום עם 41 עם 10 פחות, יש שיגידו שהאיחוד היה טעות ויש שטוענים שללא האיחוד הוא היה מחליף קידומת במספר המנדטים, כך או כך, כחול לבן שלא שינתה את הרשימה במילימטר הצליחה להביא 2 יותר ממנו.

כחלון, לא הביא ערך מוסף לנתניהו

אז עכשיו אנחנו במשחק חדש, משחק בו גנץ כבר לא שמאל חלש, ליצמן כבר מבקש היתר לשבת עם לפיד ומירי רגב שטינפה על כולם קוראת לגנץ לבוא לשבת בממשלת אחדות ולעבוד יחד עבור עם ישראל… אבל בתנאים שלה. או של נתניהו יותר נכון. פתאום האחדות חשובה, פתאום עם ישראל הוא לא רק השליש שבחר בנתניהו, ממש… ״עם נולד״.

אנחנו עוד נשמע הרבה על הגושים, נתניהו עוד ישתמש בכישרונו הרב לנסות ולייצר דעת קהל שכאילו הוא רוצה אחדות וגנץ מונע אותה, אבל העם עייף, העם שבע, העם מאס בבזבוז ובבוז של הפוליטיקאים, העם רוצה אחדות, העם רוצה שקט העם רוצה לשלם פחות ולשמוע מהם עוד הרבה פחות, רוצה מיטה בבית חולים, אופק מדיני ושקט בטחוני. מצפון ובעיקר מדרום. העם רוצה שלהורים תהיה קצבה מכובדת ושהילדים יוכלו לקנות בית, העם רוצה שהפריפרייה תתעורר ושרמת החינוך תעלה. העם רוצה לשמור כיפור כי בא לו ולהניח תפילין כי הוא רוצה. העם רוצה שראש הממשלה שלו יספור גם אותו, העם רוצה שיוויון לכל ישראלי, ללא קשר מה הוא עושה עם בן או בת הזוג שלו ובעיקר הוא לא רוצה שימירו אותו.

רוצים רק שקט

העם רוצה חדשות טובות, לראות את יונית לוי מחייכת, העם לא רוצה מבזקים, לא איראן, לא את נסראללה ולא את איסמעיל הנייה, העם רוצה שעסקים קטנים יתפרנסו ויפרנסו, העם רוצה הייטק פורח, העם רוצה סוכר, לא חומץ. העם רוצה שלא ישפטו אותו לפי הפתק שהוא שם או לפי ביקורת שבא לו לכתוב. די, חלאס!!!

לפני שנוסדה מדינת ישראל היינו כולנו יהודים, בפולין ובקזבלנקה, בפריז או במוסקבה, כשנוסדה מדינת היהודים הפכנו לחרדים, מסורתיים, חילוניים, כיפה סרוגה, כיפה שחורה, גיורת, אשכנזי, ספרדי, רוסי ואתיופי, שחור, לבן וחמוץ. מדינת ישראל הפכה את היוצרות והפכה ממדינת היהודים למדינת המפוצלים. שמישהו כבר ירים ארם-ברקס ויגיד עד כאן!

בסוף יקום אחד כזה, אם עכשיו לא הבנו עדיין שזה זמן חירום נבין עוד 4 שנים ואם לא אז עוד 8 שנים. רק נקווה שעד שיקום האחד יהיה מה לשקם. עד אז, רגע לפני ראש השנה בואו נקווה כולנו שתהיה זו השנה. אמן.

לקריאת טורים נוספים עשו לייק לדף הפייסבוק: כשעולים הטורים – דוד קקון