שריפה הפורצת בבית מהוות סכנה עצומה לרכוש ולבני הבית גם יחד. על מנת להקטין את הסבירות שתרחישי הזוועה האלה יתגשמו להם, נדרש לשמור על משנה זהירות. מה שחשוב לא פחות הוא להצטייד בכל אותם אמצעים לגילוי ולכיבוי אש, שבכוחם להציל חיים. אז מהם פריטי החובה בבית הישראלי הממוצע? ומה חשוב לעשות ביחס אליהם? את התשובות לשאלות אלה ואחרות תמצאו במאמר הנוכחי.
האמצעים הנפוצים לגילוי ולכיבוי אש
תחום מערכות גילוי וכיבוי אש בבית כולל ציוד מגוון, בראש ובראשונה, אמצעים שתכליתם גילוי ראשוני של השריפה שמאיימת לפרוץ, או במילים אחרות: גלאי עשן. האחרון יזהה כל סימן לכך שעתידה להתפתח שריפה ויתריעו על כך באופן מיידי, מה שיאפשר פעולה מהירה של בני הבית. גלאי עשן נדרשים בכל בניין מגורים חדש בישראל, על פי התקנות שנוסחו לפני מספר שנים, אם כי גם בבתים פרטיים ובבתים שנבנו טרם יציאת התקנה חשוב מאד להוסיף אותם.
האמצעים הבאים מבצעים את הפעולה החשובה ביותר של כיבוי האש במהירות וביעילות. מטפים צריכים להימצא בקרבת מקום, כשההפעלה שלהם צריכה ידועה לכל בני הבית. ניתן למצוא מטפים לבית בגדלים שבין שלושה ושישה קילוגרם, כאשר המטפים עשויים להיות ממולאים בגז או באבקה. מדובר ברכישה של כמה מאות שקלים, סכום שבטל בשישים אל מול חשיבות המטף בשעת חירום.
במקרה של בנייני מגורים, הדרישות מחמירות אף יותר. מעבר למטפים שצריכים להיות במקומות בעלי גישה נוחה (חדרי המדרגות, לרוב), ולשילוט המצביע היכן בדיוק הם ממוקמים, יש צורך באמצעים דוגמת זרנוקים, מזנקים, גלגלונים או ברזים לכיבוי אש, שמשלימים יחדיו את התמונה של כיבוי אש.
בגדר חובה: תחזוקה
בעת רכישת ציוד כיבוי אש, צריך לקחת בחשבון שלא מספיק רק להצטייד בהם, אלא גם לבחון את תקינותם. לכל אחד מהפריטים שהוזכרו מעלה יש חוקים משלו, כך שחשוב להכיר את התקנות הבסיסיות כבר במעמד ההתקנה או ההזמנה של הציוד. במקרה של מטפים, לדוגמא, נדרש שהבחינה על ידי איש מקצוע (לרוב, מטעם החברה שסיפקה והתקינה אותם) תיעשה אחת לשנה. במקרים בהם מתברר בבדיקה שהמטף אינו תקין, או לחלופין כשנעשה בו שימוש, יש צורך להחליפו. אחרת, יש להחליף את חומר המילוי אחת לשש שנים (אבקה) או תריסר שנים (גז).
המוצרים האחרים המשמשים לגילוי ולכיבוי אש נדרשים לעבור בדיקה גם כן, לרוב אחת לשנה, אם כי יש מקרים בהם התדירות גבוהה יותר.
