תיאטרון הוא מהאומנויות העתיקות ביותר. כבר ביוון העתיקה כתבו והעלו מחזות שהיו למופעי בידור המוניים וקהל אלפים נהה לראותם. לטרגדיה היוונית יצאו מוניטין ובמרוצת השנים הן הפכו לנכסי צאן ברזל בתרבות העולם המערבי. הטרגדיה הציגה לרוב דילמות וקונפליקטים עמוקים, איתם היתה החברה צריכה להתמודד ובאמצעותה הועברו מסרים להמוני העם כמו גם לשליטים ולמדינאים. במקיף ח׳ בחרו להעלות טרגדיה יוונית מפורסמת והפיקו מופע תיאטרון שהפתיע ברמתו.

בשבוע שעבר העלו תלמידי כיתות ח'-י' במקיף ח' אשדוד,  את "אנטיגונה"  – מחזה יווני מאת סופוקלס. היה זה במסגרת לימודי הספרות והקושי להתמודד עם מחזות קלאסיות המתורגמות לעברית ספרותית, ובשל רמתן הגבוהה הן קשות להבנה בקרב התלמידים.

הרעיון לעבד את המחזה להצגה הועלה ע"י בבילה ליזט, מורה לספרות במקיף ח' אשר הפיקה וביימה את המחזה. "בכל שנה הוראת המחזה מעוררת קשיים בקרב המורים, שכן השפה בה המחזה כתוב, היא שפה גבוהה ובלתי מובנת, עובדה שמקשה על התלמידים להבין וכל שכן להתחבר למחזה" אומרים בבית הספר ומציינים כי "המחזה נכתב  אומנם במאה ה-5 לפנה"ס, אך רעיונותיו ומסריו, אקטואליים ורלוונטיים גם כיום".

אנטיגונה, למי שלא זוכר, הוא מחזה קלאסי מז'אנר הטרגדיה היוונית שנחשב לאחד המחזות המפורסמים והחשובים בתולדות הספרות. במרכז עלילתו של המחזה עומדים שני גיבורים טרגיים: אנטיגונה וקראון. הבעיה המרכזית במחזה נעוצה, למעשה, בצו שהוציא המלך קראון, האוסר את קבורתו של פולינקס, האח הבוגד. אנטיגונה, נערה מרדנית ועקשנית, נסערת מהרעיון שאחיה לא יזכה לקבורה הולמת, ועקב כך היא מתקוממת נגד צו המלך ומחליטה להפר אותו ע"י קבורת אחיה. כאשר היא נתפסת במעשיה, היא מודה בהם ללא היסוס וממשיכה בעקשנות ובגאווה גדולה לעמוד על ערכיה, גם אם תצטרך לשלם על כך בחייה. מה שמוביל לקונפליקט בינה לבין קראון, שלא מוכן לקבל את העובדה שמערערים על סמכותו, ושולח אותה אל השאול… על כך כותב סופוקלס במחזה: "התבונה היא התנאי העיקרי לאושר, על הגאווה והיהירות אנשים משלמים במכות גדולות…" ומותיר אותנו עם חומר למחשבה.

תלמידי בית הספר העלו את המחזה ברמה מעוררת גאווה, כשהם משלבים מוסיקה, שירה וכוריאוגרפיה. "הם עשו זאת במופע בימתי מהוקצע ומדויק, תוך שהם מצליחים לרגש את חבריהם ולרתק את הקהל" אומרים בבית הספר. ואכן, ההצגה זכתה לשבחי הקהל שנכח באולם, ובהם צוות ההנהלה, תלמידי המקיף, מורים, הורים ואורחי השחקנים. בין הקהל נכחה גם גב' בלה רובין – יו"ר ההנהגה הבית ספרית והעירונית.

וכמו בכל תיאטרון מקצועי, גם כאן אפשר להתרשם מרשימת השותפים להצלחה. ראשית, מהשחקנים הראשיים: נועה בוזגלו ויקיר מושיאשוילי ומיתר השחקנים במחזה: דורית בקרמן, דניאל אלקבץ, סמי פרסטניוב, מור אלגרט, עמית ריבן, אמרי פדידה, שי משה, רון ביתן, אופק אטיאס וזיו צנעני. לבד מהשחקנים היו גם תפקידי במה נוספים: שחר כידר (שירה) ומרגלית גרמן ואדליה קורבנוב (ריקוד). כן שלוחות תודות למורה בבילה ליזט (הפקה ובימוי), אלין  בן-שושן (עוזרת הפקה), תומר לארט הפקות (עריכה מוסיקלית), אניג'ר אהרון (עיצוב תפאורה), יובל צדוק (עיצוב תאורה והגברה), צ'וסניק ראו-מה וזיו הפקות (תלבושות).