האם הצרות הנופלות על בני משפחת זגורי נובעות מחטא וקללה? האם עתידם בלתי נמנע? או שמא הכול תוצאה של אופיים העיקש, הנוטה למריבות וסכסוכים? האם ניתן לומר שיש פה טרגדיה יוונית? מה בין "זגורי אימפריה" ל"אנטיגונה"? האם יש מקום להשוואה בין יצירה ספרותית לבין דרמה טלוויזיונית?
חוויה חינוכית יוצאת מגדר הרגיל התרחשה במקיף א'. להנהלה ולתלמידים היה הכבוד לארח את היוצר, המחזאי והכותב מאור זגורי למפגש דיאלוג עם שכבה י׳, כחלק מתהליך למידה משמעותית בספרות. ההחלטה על המפגש החלה במסגרת רפורמת החינוך "ישראל עולה כיתה". בתי הספר נתבקשו לקיים "למידה משמעותית" ללימודי הספרות בדרך שיש בה רלוונטיות, מעורבות וקשר לחיי היומיום של התלמידים. "שאלנו את עצמנו האם וכיצד היצירה 'אנטיגונה' שנכתבה במאה החמישית לפנה"ס קשורה ורלוונטית לימינו" אומרים בבית הספר ומציינים כי "כאשר מדברים על ללמוד ולזכור משהו שלמדת לכל החיים, מדברים על למידה משמעותית".
עוד מסבירים הם כי הדור הצעיר כיום מחובר לאקטואליה ובמקום שיש הקשבה לתלמידים נולדת למידה משמעותית. אז רחלי גלאם, מחנכת כיתת אומ"ץ שהיא במקרה גם מורה לחינוך גופני ושופטת כדורגל בינלאומית, הקשיבה לתלמידי כיתת החינוך שלה, שוחחה עם המורה לספרות דנה לוי על שיעורי הספרות בכיתתה, וזו החליטה להעלות בפני רכזת המקצוע וסגנית המנהל גבי קלנג, את הרעיון ללמד את היצירה הקלאסית לימוד חווייתי ומשמעותי, שמחובר לחיי היום יום של התלמידים באמצעות אקטואליזציה של "אנטיגונה" דרך "זגורי אימפריה".
כך נולד החיבור בין היצירה הספרותית הקלאסית "אנטיגונה" לסדרת הטלוויזיה הפופולארית בכל הזמנים, "זגורי אימפריה", וכך, בשיתוף התלמידים שלנו החלטנו ללמד את "אנטיגונה" בשיעורי ספרות גם באמצעות השוואה לסדרה ״זגורי אימפריה״. "אמנם "זגורי אימפריה" איננה יצירה ספרותית אלא דרמת טלוויזיה, אך יש בה אלמנטים ומאפיינים דומים מאד לטרגדיות היווניות, שהמדיום הטלוויזיוני עשוי להמחיש באופן יוצא מן הכלל" אומרים בבית הספר.
ההשוואה בין היצירות מתבקשת. הגיבור בטרגדיה מתמודד עם גזירת גורל ובסוף המחזה מגיע לקתרזיס (מירוק וזיכוך הנפש). למרות הסבל של הגיבור, צדק האלים מנצח. הטרגדיה מתחילה כשמישהו מפר את הסדר ומסתיימת בהשבת הסדר אל כנו. התלמידים בכיתות דנו האם ניתן להגדיר את זגורי אימפריה כטרגדיה יוונית? הם גילו שמבחינה זו "זגורי אימפריה", מצייתת בנאמנות לנוסחה הספרותית של הטרגדיה אלא שבמקום מלך אגדי הנאבק במפלצות מיתיות יש קצין ישראלי צעיר ומסוכסך; במקום שושלת שליטים אנו מקבלים משפחה מרוקאית ברוכת ילדים מבאר-שבע; ובמקום ממלכה מופיע דוכן פלאפל שהקשר היחיד שלו למלוכה הוא בשמו.
כחלק מהלמידה החווייתית התלמידים הציגו בכיתות בפני חבריהם בשיעור פתוח, קטע מתוך המחזה הקלאסי שכתבו הפיקו וביימו יחד עם מחנכת כיתתם רחלי גלאם. פעילות השיא של הלמידה המשמעותית כללה מפגש עם המחזאי והכותב של הסדרה מאור זגורי, שבו הציגו צוות המורות לספרות והמחנכות של בית הספר בפניו התהליך הלימודי שהתקיים והתלמידים הציגו בפני המחזאי את תמונה מספר שתיים מתוך המחזה הקלאסי, שבה הגיבורה אנטיגונה נתפסת בידי הזקיף ומובלת אל המלך, תוך שימוש בשפה מרוקאית-זגורית. לחבורה התיאטרלית הזו חבר בוגר ביה"ס שלומי יפרח, ששיחק את הזקיף במדי.
בהמשך התקיים דיאלוג מרתק בין מאור זגורי לתלמידים, כאשר את הפאנל מנחה שירה אוחיון, המורה לאזרחות, שהצביעה על הפוטנציאל הגלום בסדרה ללמידה משמעותית גם באזרחות, היסטוריה וחינוך חברתי. "אנו גאים בצוותי החינוך שלנו אשר עשו עבודה מדהימה והוכיחו שלמידה משמעותית היא גם חוויה מהנה ומעשירה. אנו מודים למאור זגורי, אמן בחסד עליון שתקשר בצורה מדהימה עם התלמידים והתלמידות שלנו, הקשיב להערותיהם, השיב בסבלנות לשאלותיהם והצליח לרגש אותם עד דמעות" מסכמים בבית הספר.
