מי שמתגורר ברובעים טו׳ ויז׳ בוודאי מכיר את חרפת סניף הדואר הממוקם בשדרת תל חי. סניף תל חי ש״השתדרג״ יש לומר מהכוך הקודם במרכזון טופז נראה כמו סניף במדינת עולם שלישי. מהרצפה השבורה, המזגן שלא עובד ואם עובד יותר מרעיש ממקרר, שקי הדואר המוטלים על הרצפה, האלתורים של המדפים הפרסומים בכתבי יד מאולתרים ועד גודלו הפיזי של הסניף שלא יכול להכיל בו זמנית יותר מ-7 לקוחות.
למרות ההזנחה, נושא כח האדם הוא הפקטור הכי בעייתי בסניף. לא פעם (ולא פעמיים) נמצאת פקידה אחת שמג׳נגלת בין החבילות למתן שירות פקידותי, משימה בלתי אפשרית אפילו לעובדת דואר מיומנת.
ייאמר לזכות העובדות בדואר שלא הן הבעיה, הן עושות כמיטב יכולתן בהתאם למגבלות, וכאלה לא חסרות.
לא פעם, התור הארוך משאיר אנשים מחוץ לסניף, ואתם רק יכולים לדמיין את הפתיל הקצר של אנשים שעומדים בחום והלחות האשדודית בתוספת זמן המתנה ארוך.
בשנים האחרונות, קצב ההזמנות באינטרנט ואיסוף החבילות מסניף הדואר הולכות וגדלות בקצב מסחרר, רשות הדואר פספסה את הרכבת ומתקשה לסגור את הפער, אנשים שבחרו והשקיעו מליונים בבתים באיזורים ה״יוקרתיים״ של העיר זוכים לשירות שהמילה גרוע עדינה ועושה חסד עם סניף הדואר.
אין צל של ספק שאם לא היה מדובר במונופול ממשלתי היו קמים בשדרה 2-3 סניפים מהודרים עם מוסיקת רקע וחווית קניה אחרת לגמרי.
מוגש כחומר למחשבה לרשות הדואר
