התקופה הקרובה תאופיין בהצטננויות רבות, מזג האוויר ההפכפך הוא אחד הגורמים לכך. אחד הדברים שמציקים למצוננים היא  מערכת הנשימה כולל חלל הפה. תופעות של שינוי בתחושת הטעם, יובש בפה וריח רע, הם חלק ממאפייני ההצטננות. כיצד ניתן לשמור על בריאות הפה כשמצוננים?

באדיבות ד"ר אורה זלצמן, מנהלת רפואית של מרחב דרום וירושלים בכללית סמייל.

הצטננות, זיהום חיידקי או ויראלי של מערכת הנשימה העליונה מאפיינת את תקופות המעבר בין הקיץ לחורף. האף סתום ונוזל, הגרון כואב, אנו מתעטשים ומשתעלים ומרגישים רע באופן כללי. הפה מלא בגורם המזהם המגיע מחלל האף.

במהלך הצטננות, יש להקפיד אף יותר על היגיינה אוראלית – לצחצח שיניים פעמיים ביום, לשטוף את הפה בתמיסות שטיפה המכילות פלואור (עדיף בתמיסות שאינן מכילות אלכוהול שתורמות  להגברת היובש), כמו גם לשטוף את הפה במים לאחר צריכת משקאות חומציים ומתוקים (תה עם דבש או/ו לימון), מאחר שגם המתוק וגם החומצה הם גורם סיכון משמעותי לעששת. ניתן אף לבצע שטיפות פה המכילות כלורהקסין (ואף לגרגר איתו) שהוא חומר המשמיד חיידקים, נבגים ווירוסים, אך יש לעשות זאת במשורה ולא יותר מ-10 ימים ברציפות מאחר ויש לחומר נטייה לצבוע את השיניים בצביעה חיצונית.

במידה ונעזרים בסירופים המקלים על תסמיני הצינון, מומלץ לבחור בסירופים ללא תוספת סוכר ובכך להפחית את הסיכון להתפתחות עששת במשנן.

לשתות הרבה מים – בעת צינון וגודש באף הנשימה תתבצע דרך הפה. כניסת האוויר לחלל הפה באופן קבוע עלולה להביא ליובש ברקמות הרכות. כתוצאה מכך השפתיים תהיינה סדוקות ויבשות, והחניכיים יקבלו אודם. היובש יכול לגרום אף לריח רע מהפה מאחר ובלי שטיפת הרוק יש ריבוי של חיידקים בפה. לכן, מלבד החשיבות הכללית של שתיית מים לגוף במצבי צינון, שתיית המים מהווה גורם חשוב בשמירה על ניקיון הפה לאורך היום.

במידה והצינון מחמיר יש להיוועץ עם הרופא לגבי נטילת אנטיביוטיקה ורצוי לבצע משטח גרון לזיהוי הגורם למחלה. חשוב לדעת, שנטילה מיותרת או עצמית של אנטיביוטיקה גורמת ליצירת זנים עמידים של חיידקים ובמקרים מסוימים גם לפיתוח פטרת בחלל הפה, קנדידה, בייחוד בקרב ילדים. מדובר בטלאים לבנים על הריריות, לרוב מתקלפים. כמובן במידה ומתפרצת פטרת, לא מפסיקים את הטיפול האנטיביוטי אך חשוב להיוועץ ברופא הילדים על מנת לקבל את הטיפול המתאים.

צילום: shutterstock