אתמול בערב הכריז ראש העיר שכצנלסון ונכט יצטרפו אליו לקואליציה. הרבה הופתעו מהאמירה מבלי לחשוב שהם ראו הפתעות (שלא הפתיעו) גדולות הרבה יותר כמו הפרישה של ברק והחבירה שלו למתמודד הכי פחות קשור אליו, כצנלסון, או את המודעה של ש״ס עם פתק תמיכה של לסרי, אחרי כל הטינופים והאשמות של אמסלם כולל הכרזת הנגד שלו בריצה לראשות העיר.
לצערנו אנחנו מתורגלים כל כך הרבה שנים לאמרות שלא קשורות למציאות מהבטחת חיסול החמאס של ב-2019 של נתניהו, דרך הצהרת חיסול המנהרות של גנץ ועד 18 שרים של לפיד…
תמיד יגידו לנו שדברים שרואים מכאן לא רואים משם, ברמה המקומית שכחנו שסניה חתם במו עטו שלא ישב עם לסרי… חתם ופרסם, הצהיר על בריכה בכל רובע שבפועל שערי הקאנטרי אפילו לא נפתחו.
ברק הבטיח שירוץ עד הסוף, לחמני, נכט והלן מבטיחים גם הם הבטחות שלא עמדו בהם למעלה מעשור, גם בגזרת המועצה נראה שמיצינו את הכוחות הישנים וצריך סוג של ריסטארט, הציפיות מתנועת אשדודים היו ככל הנראה מוגזמות וההצבעה שתיזכר לדורות על בית הכנסת ברובע טו׳ הוכיחה שתחת לחץ אין על מי לבנות. נראה שכל מה שהעיר צריכה זו דמות חדשה, נקיה, סוחפת שתמשיך מכאן.
מדובר בנקודת זמן שרעיונות חדשים, עם אנשים חדשים תמצא את מקומה, רבים מהמתמודדים הוותיקים ככל הנראה לא ישרדו קמפיין ראשות נוסף ב-2029, גם מבחינת מוטיבציה ותקציבים ובעיקר מבחינת גיל ורלוונטיות.
תהיה התוצאה אשר תהיה בשלישי בערב, ככל הנראה מי שיזכה בסיבוב ראשון או בשני שאחריו תהיה דמות ותיקה ועייפה פוליטית. השדרה הניהולית ככל הנראה תתחלף ברובה ללא קשר למי שייבחר, הריענון צועק בעיקר משם, את זה כנראה מבין גם ראש העיר המכהן. הרבה מאוד על הכף ואת המתח ניתן לחוש בכל רובע, בכל מיגזר ובכל פינה בעיר.
