לא סתם חיכינו ושמענו שעד פסח התמונה לא תתבהר, ההכרזה של ברק סרי שהצליחה להוציא לא מעט מבכירי המעגל הפוליטי מכליהם היתה מסתבר רק יריית הפתיחה. החג ומזג האוויר הרגיעו את האווירה והגשם שטף את כל האווירה העכורה שהביאה ההכרזה, ההשתלכויות ההדדיות וההתבטאויות הקשות.

אבל את תתנו לרגע לראיונות האישיים ולפוסטים המושחזים להטעות אתכם, פוליטיקה, זה בראש ובראשונה משחק, המטרה גדולה מכל הפוליטיקאים יחד וכל ההצגות שאתם רואים הם חלק בלתי נפרד מהיומיום הפוליטי, וממה שאתם מתרגשים, פוליטיקאים אמיתיים לא מנידים עפעף.

המימונה באה לאשדוד בקול תרועה שאת כל הקופה גרפה ללא ספק המועמדת הותיקה והמנוסה הלן גלבר, גלבר היתה הראשונה להכריז על מימונה ציבורית בביתה רחב הידיים, המומנטום ומגוון המוזמנים הראו שההימור היה מוצלח ולא מעט גבות הורמו מהמגוון הפוליטי שבא לבקר ולא בגלל המופלטה. מסתבר שזו המימונה שצריך להיות בה לכל מי שחושב או שוקל להיות שחקן במרוץ לראשות העיר.

3 אורחים בלטו במיוחד, בראש ובראשונה גבי כנפו, ממ״ק ראש העיר שאיך לומר בעדינות, הלן גלבר לא היתה הבחירה הראשונה שלו לכוס קפה, השניים מוכרים במתיחות השוררת בינהם בישיבות מועצת העיר, כבר 3 קדנציות, בניחוש הראשון לא היינו מהמרים על כנפו אך בפוליטיקה כמו בפוליטיקה יום יבוא ונבין  את הסיבה לביקור הזוגי של כנפו וזוגתו לאה שהצליח לגרוף לא מעט תשומת לב.

הביקור השני המפתיע הוא של המתמודד הטרי לראשות ברק סרי, סרי, כמו פוליטיקאי משופשף הגיע במלוא הדרו, הצטלם עם כולם כאילו מדובר בחוג בית… שלו, צילומים משותפים עם הלן גלבר עפו לכל עבר ובהיעדר הצהרה רשמית של הלן ו-0 פרטים על רשימתו של סרי היינו חושדים שמדובר ברמיזה לעתיד, כמובן שהם יכחישו אבל למראית עין, נהיה עדינים ונאמר שזה נראה חשוד.

הביקור השלישי המפתיע היה של היזם צחי אבו, האופוזיציונר, אולי הכי גדול של ראש העיר המכהן ד״ר יחיאל לסרי ולפי הדיווחים, האיש שעומד אחרי כניסתו של ברק סרי לזירה הפוליטית המקומית, צחי אבו התקבל בכבוד ע״י לא מעט מהנוכחים ונרשמו לא מעט הסתודדויות כולל אחת עם אבי גלבר, בעלה של הלן.

אותן דמויות ואחרות הכוללות את שמעון כצנלסון ואלי נכט נפגשו בעוד סבבים שונים במימונות המתוקשרות של העיר, גם המימונה של דויד אסייג שאירח את הדמות הכי חמה בפוליטיקה היראלית, בני גנץ ראינו דמויות פוליטיות מקומיות שעדיין לא נכנסו לתבניות פוליטיות אך אין לנו ספק שזה עניין של זמן, למעט אלי לחמני שנמצא באבל ולא לקח חלק בחגיגות ניתן היה למצוא את כל השאר מפוזרים בשלל מימונות עירוניות.

אווירת אחדות? אל תתבלבלו.

כל מי שחושב שמערכת הבחירות הולכת להיות כזו עדינה ומלוקקת שיחשוב שוב. המחלוקות והאגו הולכים לשוב עם החמץ ועם השמש הראשונה. המשקעים של 3 קדנציות יצופו והאמת לא ממש תככב, אלא הבטן. היריבות הפוליטית כמו בפוליטיקה ועדינות, קלילות ועובדות לא מעניינות אף אחד, מחכים לנו 6 חודשים של גימיקים, ספינים, לכלוכים, איומים, תביעות דיבה ובין לבין הבטחות… בשפע.

המשחק של בחירות 2023 יהיה ללא ספק בחיבורים הפוליטיים, היות ואף אחד נכון לרגע זה לא יודע להעמיד 40% באנקר והסיבוב השני קרוב מתמיד, נצטרך לעקוב מקרוב מי ישלוף ראשון, את קלף החיבור שיביא את האקס פקטור. את מי יצרף לסרי לרשימתו, מי יבחר ללכת אחרי ברק סרי, האם הלן תרוץ לבד? מה מכין אלי נכט למיגזר הרוסי, האם שרון מרק תרוץ לראשות וכצנלסון…? מה יחליט כצנלסון.

עם ריבוי כזה של מועמדים בטוח שהולך להיות פה שמח, בהבטחות בעיקר, לכו לחוגי הבית, שאלו שאלות קשות, אל תעשו להם חיים קלים, זו העיר שלנו ומי שלא יודע לתת תשובות ענייניות שפשוט יפנה את הזירה.