תמיד כייף שדברים מסתיימים ונפתחים, רק חבל שלא תמיד בקשר עם המציאות או עם לוח השנה. למה תמיד הכל לוקח כל כך הרבה זמן? המרינה אמנם נדלקה אתמול אבל היא כבר דלקה לפני 5 חודשים, ואז כובתה. 5 חודשים של פינישים עם מעט מאוד כח אדם עובד וככה נגמר לנו הקיץ. המרינה והאגם המרשים לא היו חלק מהואי הקיץ של העיר ועוד שנה עברה והלוקיישן היפה הזה לא שימש את תושבי אשדוד. הוא גם לא שימש את תושבי המרינה שמחכים לאגם כמעט 25 שנים. מחודש מאי, כשמזג האוויר מתחיל להתבהר המרפסות מתמלאות וכל מה שראו ממנה הוא חור שחור וחשוך. ורגע לפני שהקיץ מסתיים מדליקים את האורות ומציעים מכשירי כושר בחום של 35 מעלות ולחות של 90%.

אז כן, זה מאוד יפה ומרשים, והגיע הזמן שיוסרו המחסומים והשטח יונגש לציבור, יפה לטייל שם, יפה לשבת כשיש בריזה נעימה ומלטפת אך למה איש בחפ״א או בתיירות אשדוד לא חשב גם על 4-5 פוד-טראקים של קפה, אולי מאפה, אולי שייקים או פיצה, אפילו סלסלה של יין וגבינות, משהו להשלים את החוויה. באנו, ישבנו, ראינו הלכנו. או… שהבאנו מהבית.

למה תמיד נראה שלוח השנה מפתיע את כולם ואי אפשר להתכונן לפתיחה בזמן, כשכולם מסונכרנים.

מפה זה פחות נוצץ

אז אחרי שאלי נכט, סגן ראש העיר והממונה על חפ״א הוכיח לתושבי אשדוד בשידור לייב שהוא בא לעבוד ובשעה 00:30 הוא הגיע לוודא אישית שהכל עובד, הגיע הזמן לעוד כמה לייבים על כמה עגלות קפה ואטרקציות, מופעים ייחודיים ועוד שלל אטרקציות שישלימו לנו את הלוקיישן היפה.

ואם כבר, אולי שווה גם להמתין לתמונה של טרקטור שינקה את כל העשב ופסולת הבניה שמקיפה את האגם ממזרח, ובאותה הזדמנות לשחרר טפסי 4 במסלול מהיר לכל העסקים שבמבנה הגשר, אמצע אוגוסט כבר פה – אוטוטו חגים ואוטוטו חורף, ומי שמכיר את איזור המרינה בחורף יודע טוב שמהירות הרוחות ועוצמתן היא הכל חוץ מאטרקציה תיירותית.

אז במקום ערימת פוסטים וצילומי רחפן, תצילו לנו את ספטמבר שעוד נעים להסתובב.