לא, אנחנו לא מזוכיסטים ואנחנו לא אוהבים שיורים עלינו, לא טוב לנו בממ״ד ולא כייף לנו לשנות לגמרי את שגרת החיים ולחיות בפחד מהאזעקה הבאה שלא יודעים מתי תגיע.
אנחנו לא אוהבים לראות את העסקים סגורים, בטח לא אחרי שנת קורונה ובכלל, אנחנו לא אוהבים את פוסט הטראומה שהמצב הבטחוני עושה לילדים שלנו ואנחנו מאוד מודאגים מההשלכות העתידיות על ילדי חצי ממדינת ישראל.
אבל אנחנו גם לא כאלה טיפשים כמו שחושבים למעלה בממשלה, אנחנו מבינים שזה צעד קטן קדימה לקראת הצעד הגדול הבא לאחור. אנחנו מבינים שזו הלוואה של שקט שנצטרך להחזיר בתשלומים עד הפעם הבאה שהמצב יסלים ורחמנא לצלן יירו שוב על תל אביב.
מה שאנחנו הבנו זה שהפערים מצטמצמים לאט לאט, זה התחיל עם העוטף, ואז שדרות הפכה לעוטף, אחריה אשקלון הפכה להיות שדרות והיום אשדוד הפכה להיות אשקלון. ראשון לציון… תכינו את הממ״דים, אתם הבאים בתור.
אשדודים יקרים, תפנימו אתם דרום. אם חלמתם או פזלתם לכיוון המרכז תמשיכו לחלום, אתם העיר הגדולה המטווחת ביותר ואיך אומר מוחמד דף? רק התחלנו.
הפשע הגדול שקרה במבצע האחרון הוא הבידול הברור שעשתה המדינה, עד הרגע שירו על תל אביב ומה קרה שניה אחרי. זה היה כל כך בולט, שירו על אשדוד שידרו את מסטר שף עם כתוביות כתומות, מהרגע שנורה הטיל הראשון על תל אביב נפתחו שערי האולפנים בשלושת הערוצים ל-11 הימים, אין פנסיונר של צה״ל שלא הגיע לאחד האולפנים וברוך השם יש מקום לכולם. שידורים 24/7 שחלילה לא לפספס בלייב ירי על תל אביב, אחרי הביקורת הנוראית שספגה התקשורת החלו לתת במה לערי הדרום עם שידורים ישירים שבכל מקרה כולנו יודעים שהיו נקטעים אם היה מתקיים ירי למרכז (ראו דוגמת רמת גן).
אין בי שום רצון שיירו על תל אביב כמו שאין שום רצון שיירו על נחל עוז, יש לי בעיה שהכתובת של כל אחד מאיתנו מעידה על מעמדו בעיני המדינה. לא יכול להיות שתושב שדרות לא נכנס לסטטיסטיקה של ״בין הסבבים״, בכל הניתוחים התקשורתיים של טובי המוחות סופרים את ההפוגות בין הסבבים ואיש לא לוקח בחשבון את כל מה שקרה בין סבב לסבב. (טפטופים, בלונים, שטח פתוח וכו׳)
בסוף בסוף סופרים מתים, אצלנו ואצלם וככה מסתכם ה״מבצע״, (מלחמה לכל דבר ועניין) אנחנו לא אנשי נדל״ן שסופרים מגדלים (בואו… מגדלים – בניינים), לא מקדם אותנו כלום אם נפלו 18 או 50 בניינים, אנחנו לא מתנחמים מהכאב שלהם, אנחנו רוצים את השקט שלנו. כל מה שקורה באמצע לא רלוונטי בכלל. יהיה שקט או לא יהיה שקט… זאת השאלה. ולא יהיה.
תהנו מהשקט, תפנקו את הילדים, תחזרו לנשום, הקורונה מאחורינו, המלחמה מאחורינו ואפשר לצאת שוב, הכל פתוח… אופיום להמונים.
תזכרו ותזכרו טוב, גם לתושבי הצפון שידעו בעבר סבב איזורי גם הם, אם דין מטולה ושדרות לא יהיה כדין תל אביב לא יהיה פה שקט לעולם. מי שחושב שאיום החיזבאללה נדם שיזמין פופקורן לסרט שהוא חי בו, ומי שחושב שישראל הפחידה את החמאס ומהיום אין לו עניין בחיסולנו מוזמן גם הוא להזמין.
לכו לים, לכו לאכול, צאו לשופינג ובעיקר… טפלו בילדים. עד העונג הבא.
