שנת 2024 תיחשב ללא ספק לשנה הפוליטית המשמעותית ביותר שעברה העיר אשדוד. מערכת הבחירות שנראה כי חלף יובל מסיומה היתה כאן רק השנה, עם 8 מתמודדים לכס ראשות העיר, פיצול ראשון מסוגו מאז בחירות המהפך ב-2008, בין ש״ס לראש העיר ד״ר יחיאל לסרי. עובדה שערערה את יכולתו לנצח בסיבוב הראשון ולראשונה בתולדות בעיר, היה נראה שהעיר יוצאת לסיבוב שני, ולשם התמקד הקרב, היה ברור להלן גלבר, אלי נכט, אלי לחמני, שמעון כצנלסון, ברק סרי ואבי אמסלם שנקודת המוצא תהיה מי יהיה מס׳ 2 ויעלה לסיבוב השני.
מאמצי התיווך פגשו את ה-7 באוקטובר
עשרות מתווכים רצו מבית לבית, נפגשו וניסו לאחד בין כל המועמדים, מי עם יחיאל, ומי נגדו. האגו התבצר לו גבוה גבוה ולא היה מוכן לרדת וכל תרחישי האיחודים לא קרו. מה שכן קרה זה ה-7 באוקטובר. המשתנה הגדול ביותר של הבחירות המוניציפליות בכלל ובאשדוד בפרט.
המערכה שינתה את כללי המשחק, בתחילת אוקטובר, שלא הובנו המימדים של המלחמה התגייסו המועמדים להתנדבויות ודיווחו עליהן כעשייה, כך הצליחו למשך כמה שבועות להשאיר את המטות בחיים ואת האף מעל המים, עם הזמן הבינו שזה משחק יקר ולא אפקטיבי וזה זמנו של ראש העיר, שסיסמאות הבחירות הותאמו כמו כפפה למצב החדש: ״המבוגר האחראי״ ו- ״שומר על הבית״, שתי הסיסמאות כוונו לדברים אחרים לגמרי אך כשהכוכבים איתך הם איתך עד הסוף.
ה-7 בראוקטובר טרף את הקלפים
לסרי לקח את ההזדמנות ב-2 ידיים, והפך ל״אבא״ של העיר בכל תקופת ההלם, המומים מגודל האירוע החלו תושבי אשדוד לעשות חושבים ולסרי חזר להיות אלטרנטיבה ברורה לניצחון, ש״ס הבינו שהם הולכים להתבזות או לאבד כח משמעותי וחזרו הביתה ברגע שהסולם הראשון הוצע להם.
בלי יכולת להתאחד, ומבלי יכולת לשנות רשימות החלו לפרוש מהמרוץ מועמדים, ברק סרי פרש ותמך בכצנלסון, מהלך שגילח 50% מכוחו של כצנלסון ונחתו נחיתה רכה אצל אלי נכט שחיבק את המנדטים שנחתו עליו, הלן גלבר שילשה את כוחה במועצת העיר, אך לא מימשה את המספרים כדי להכנס לקואליציה, לחמני הודיע על פרישה מהפוליטיקה בעקבות המנדט המאכזב, ויחיאל לסרי? לסרי לקח את כל הקופה עם 46.6%. הלן גלבר גברה על שאר המועמדים עם 19.6% וללא סיבוב שני.
המרוויחים הגדולים
בונים קואליציה
אם תשאלו אותי, עם היוודע התוצאות ידעו גבי כנפו ויחיאל לסרי איך תראה הקואליציה שלהם. הם ידעו בעיקר מי לא יהיה… זאת היתה הזדמנות נדירה עבורם לקבל קואליציה יציבה ולשחרר באלגנטיות את הסכינים שנתקעו להם בגב, משה בוטרשוילי שהיה המניה הבטוחה של לסרי, ובחר הפעם לא לתמוך כשלא הוצע לו קידום, שילם ראשון את המחיר, סיעת אשדודים של יניב קקון ומאיר אברג׳ל שלא הגדילו את כוחם ולפרקים היה נראה שהם מאבדים חצי מכוכם ובחרו לא להמשיך עם יחיאל לסרי כשהוא היה ברגעיו הקשים, גם הם שילמו גם הם את המחיר. לאופוזיציה הצטרף גם מאיר בן חמו, איש עוצמה יהודית ונכדו של הרב מאיר בן חמו מייסד תנועת קול הלב שבחר להיצמד לברק סרי בקמפיין.
מי שהצליח לעשות את המפנה הפוליטי של מערכת הבחירות היה דווקא עו״ד אופיר לסרי, אופיר ירש את סיעתו של לחמני עם מנדט בודד, לסרי שלאורך השנים התמיד להיות מקצועי ולא אישי, כיבד וכובד ע״י ראש העיר. לשניים יש ערך רב לנאמנות ומרגע שאופיר שוחרר מלחמני וקיבל ההזדמנות חצה את הכביש לקואליציה עם רשימת תיקים שלא מביישת 2-3 מנדטים. מלבד התפקידים, נהנים השלושה (יחיאל לסרי, גבי כנפו ואופיר לסרי) מיחסי אמון מלאים ולא מן הנמנע שבפעם הבאה יקבל לסרי אמון גדול יותר.
0
נאום הניצחון. ידע כבר פה מי לא יהיה בקואליציה
0
מתחילים לעבוד
מיד עם כינון המועצה וחלוקת התיקים יצאה הקואליציה לעבודה, חיים קשים מדי אין לה, ההוכחה היתה העברת התקציב המהיר ביותר בתולדות 12 המועצות, מי שבטוח לא היה חסר לקואליציה הוא ד״ר אלי לחמני, בקיאותו והרזולוציה אליה היה נכנס, השאלות הענייניות, הנוכחות בוועדות והשליטה בחומר היו בהחלט חסרים לכוחות האופוזיציה, בקואליציה נהנו מתהליך חלק והספיקו להגיע עוד למהדורת החדשות של אותו הערב.
ככל הנראה אלו יהיו ימיה של הנהלת העיר עד הבחירות הבאות, לקואליציה נח בין חבריה, ואוטוטו יתחילו גם כמה מאבקי כח שאת ניצניה כבר ניתן לראות עכשיו (ספויילר), אבל באופן עקרוני לכל חברי הקואליציה די נח בעמדות שבהם הם נמצאים (כמעט כולם), המצב במדינה קצת מסיח את הדעת מהעניינים העירוניים אבל זה גם יצוץ מתישהו.
0
אילוסטרציה מ-2018 – לא קרה אז ולא ב-2024
0
מה למדנו?
כלום.
האגו היה ונשאר המניע העיקרי לחוסר ההצלחה של מספר המועמדים הגדול לנצח את ראש העיר ד״ר לסרי בפעם הרביעית. כבר ב-2018 לא צלחו האיחודים למרות המספרים שהיו כתובים באותיות קידוש לבנה בכל מקום חוץ מבראשם של הלן גלבר, אלי לחמני ושמעון כצנלסון. כולם ראו וכולם ידעו, כולם דרשו ואיימו – וזה לא קרה.
גם הפעם היכולת לשלוח שליחים, להיפגש בלילות וברגע האמת להמשיך לבד, לא הביאה שום תוצאה אחרת. יחיאל לסרי, שרוב כוחו הוא בנסיונו ובראיית התמונה הרחבה, לא חיכה לפרק מבפנים את חצרות רבני ש״ס שעתיים לפני הגשת הרשימות, אצלו אין מקום לניסים, הוא עבד בזה כל הקדנציה כי הבין לאן נושבת הרוח, וזו הסיבה האמיתית שש״ס חזרה אליו.
ברק סרי וחנוך דרך הרליך… היו ונעלמו.
0
מה כן למדנו?
פרק בנאמנות. לסרי ידע עם היוודע התוצאות מי יהיה בקואליציה או יותר נכון מי לא יהיה. סיעת אשדודים שקפצה מהאנייה שהיה חשש אמיתי לטביעה כך גם משה בוטרשווילי שניצל את אותות המצוקה לדרוש דרישות דרקוניות שלסרי לא יכל לתת, נשארו כבר באותו רגע מחוץ לקואליציה, בנאום הניצחון חישב לסרי את המספרים בראש והגיע מיד ל-21, עם פרישת לחמני סומן היורש, אופיר לסרי כפוטנציאלי, קיבל חיבוק דב ונכנס עם שטיח אדום ורשימת תיקים שלא מביישת סיעה עם 2-3 מנדטים. לסרי לקח את האמון ההדדי כפקטור מאוד משמעותי לקדנציה הזאת ולא מעט שילמו מחיר על העובדה שבחרו לסובב את הראש ואת הגב כשמים חדרו לספינה.
0
כוחות חדשים
למועצת העיר נכנסו גם כמה כוחות חדשים, מרעננים ואחרים, דויד אסייג, האיש החביב שהכרנו כולנו דרך הצילום, התגלה כבר בהובלת מטה בני גנץ באשדוד כמישהו עם חיבור אמיתי לאג׳נדה ופוליטיקה, יחד עם אלי נכט שזיהה ראשון את יכולותיו הציב אותו במקום השני ומשם לניהול תיק התפעול היוקרתי, אופיר לסרי שהיה פעיל כאופוזיציונר מוביל כרגע בעשייה ממשית את דור הצעירים והנוער, ומוביל את החברה העירונית לתרבות הפנאי יחד עם ממ״ק ראש העיר גבי כנפו שמאפשר ללסרי ללמוד וליישם. גם עמירם בן זקן ומאיר בן חמו מהאופוזיציה מתגלים ככח מרענן ובולט מהדור החדש. זאת לצד חברי מועצה שטרם הטביעו את חותמם, אולי בהמשך.
0
״מקום בלב״ – לזכרם של נרצחי חרבות ברזל – צילום: לירון מולדובן
מה הלאה?
השנה האחרונה היתה שנה קשה במיוחד, הקשה בתולדותינו כמדינה, הכל משפיע על הכל וכל מה שחזרנו לחפש זה ביטחון. שקט. סביר להניח שהסיכום של השנה הבאה יהיה רגוע יותר ולא ילווה בכל רחשי המלחמה שמי ייתן ותסתיים כבר, שישובו החטופים, מי לקבורה ומי לחיק משפחתו, תושבי ישראל לבתיהם וחיילי צה״ל לשיגרת אימונים ואלה שצריכים (ויש הרבה) לשיקום מוצלח.
אמן.
