והיו גם בחירות למועצת העיר…

והיו גם בחירות למועצת העיר…

עם כל ההמולה וריבוי המועמדים והיצרים לראשות שכחנו כמעט שגם יש 29 חברים וחברות (לא הרבה) שעתידים ועתידות לנהל פה עיר גדולה, 12 מתוך 16 הרשימות הצליחו במידה כזאת או אחרת ורק 4 רשימות נותרו מחוץ למועצה.

רק סיעה אחת חדשה נכנסה עם מנדט אחד (קול הלב) וכל השאר פשוט החליפו מנדטים בינהם, חלק לא מבוטל שמר על כוחו כאילו לא עברו 5 שנים.

היו כמה הצלחות וכמה מפלות כמו בכל מערכת בחירות, נעשה לכם קצת סדר מי המרוויחים ומי המפסידים בקרבות 2024.

0

ש״ס – אבי אמסלם

 

ש״ס הייתה הסיפור הגדול של הבחירות, הטלטלה שעברה הסיעה עלתה בסוף בירידה בכוחה במנדט, זאת בעיקר בגלל ההתעשתות של הרגע האחרון, זאת אודות יכולת הניתוח של אריה דרעי וההחלטה לחבור ללסרי בדקה ה-90. מה לא היה לנו שם, התנגדות פומבית, ריצה מקבילה לראשות, כן תמיכה בברק סרי? או שלא? פרישה מהמרוץ ובסוף חזרה הביתה עם מנדט פחות. שלא לדבר על קרעים בתוך המבנה הארגוני וחצרות הרבנים, בקיצור, קמפיין שש״ס תרצה לשכוח וככל הנראה להפיק ממנו לקחים. הפעם זה יעבור בשלום, את ההבטחות שלהם הם כנראה קיבלו, אמסלם יהיה סגן וההימור לבסוף השתלם.

תוצאה סופית: 5 מנדטים

0

אגודה ודגל התורה

פה אין הרבה חדשות, או סנסציות, אם יש מישהו שיודע את העבודה ומכיר את רזי המכונה הפוליטית הם אגודה ודגל התורה. פשוט ללמוד מהם ולהתענג. פיצול נכון שמגדיל להם את הכח ל-6 מנדטים (4+2), תמיכה איתנה בלסרי, ההימור צלח, גרירה של ש״ס עד כדי קיפול והצטרפות ועבודת יום בחירות… לפנתאון. זה מדהים שאין גרם ביקורת על ההתנהלות. פשוט לגזור, לשמור ולקנא!

תוצאה סופית: אגודה 4 + דגל התורה 2

0

עתיד אשדוד – אלי נכט

 

אלי נכט הבין בשלב מוקדם שהוא הולך על הראש של שמעון כצנלסון וינסה גם להשיג קהלים חדשים, הריצה לראשות העיר היתה קריצה ל-2029 והוא לא באמת חשב שהוא יכול לנצח, היתה תקווה לגנוב סיבוב שני אבל זה לא צלח ונראה שהוא הבין זאת כבר מזמן. משימתו היתה לגלח מנדטים לשמעון כצנלסון והצליח לו ״ביג טיים״. נכט הכפיל את כוחו, הרבה בזכות מומנטום מצויין של האיחוד של סניה עם ברק סרי וההצהרה המשותפת על ההחלפה אחרי 4 שנים. נכט לקח בשתי ידיים את המתנה והכפיל את כוחו על חשבון ירידה בחצי של כצנלסון. לא הרבה היו מנבאים שבסוף הספירות שלנכט יהיו יותר קולות מכצנלסון אבל זה קרה. בנוסף, בדיקה במשרד הפנים גילתה שפער הגילאים בין השניים הופך את נכט בעצם לדבר הבא של המגזר הרוסי. בגיל צעיר מאוד (41) מגיע נכט לקדנציה משמעותית אחרי ניסיון של שנתיים וחצי כסגן ראש עיר.

נכט גם השכיל לערב את הרשימה, זיהה מהר מאוד את הפוטנציאל של דויד אסייג ומיקם אותו במקום השני, אסייג היה מאוד אפקטיבי בניהול הלוגיסטי, בחיבורים משמעותיים לקהלים שנכט מעולם לא יכל לחשוב או להצליח בהם ובכלל, אסייג ידע להביא אנשים שלו גם אל הקלפי, אסייג הוא דמות מוכרת ואהובה, הגיוון והחיבור בין השניים עבד כמו שרק הפתעת בחירות עובדת.

תוצאה סופית: 4 מנדטים

0

אין עוד אשדוד – הלן גלבר

צילום אלעד מלכה

 

אם מסתכלים על הנחישות של גלבר וההתמדה מסתמנת תוצאת הבחירות שלה כמוצלחת במיוחד. ממנדט אחד באופוזיציה ל-3 מנדטים וסיכוי לקואליציה עם מספרים שמזכירים סגנות וגם, כ-20% לראשות, בכל הפרמטרים שילשה גלבר את כוחה במועצת העיר ובאחוזי תמיכה בראשות עם קמפיין מופתי, אסתטי ומנוהל. אולי יש תחושת פספוס אבל זה ככל הנראה תוצאה שלקחה בחשבון שלא הסכימה או הצליחה לשכנע את המתחרים להתאחד. יהיה מעניין לראות אם תסכים גלבר לחבור ללסרי לקואליציה או שתתן את הטון כראש האופוזיציה.

תוצאה סופית: 3 מנדטים

0

אשדוד ביחד – שמעון כצנלסון

צילום: דוד קקון

 

שמעון הוא אחד מהמפסידים הטרגיים של הקמפיין, לעולם לא נדע מה הסיבה האמיתית להתרסקות במנדטים מ-6 ל-3. כצנלסון היה מאז ומתמיד הבולדוזר הפוליטי, עד שהוא כינה את עצמו ככזה. זה התחיל בנשירת הישראלים שלו, ונגמר עם החיבור לברק סרי שלפי כל דעות מביני העניין היתה הסיבה העיקרית להגירה השלילית של המנדטים, חבר העמים ידועים ומוכרים כקהל סקטוריאלי ודעתן במיוחד, והוא לא ממש התחבר לקונספט של 4+1, להם אין שום אינטרס להמליך את ברק סרי, בטח לא שהוא מכריז על זה קבל עם ועדה.

מה שמאוד מפתיע זה איך כולם ראו את זה והוא, הפוליטיקאי הותיק והמנוסה מכולם לא.

תוצאה סופית: 3 מנדטים

0

אשדוד בתנופה – יחיאל לסרי

 

אם זו אכן הקדנציה האחרונה של לסרי אז תם האירוע של אשדוד בתנופה במתכונת שאנחנו מכירים. במידה ולא, זה יהיה בלתי נסלח שלא להפיק לקחים, איך מפלגת שלטון מגיעה לישורת האחרונה מבלי לתכנן הגדלה משמעותית של חברי המועצה. להזכירכם, גם ב-2018 השיגה הסיעה 2 מנדטים בודדים. על ניתוח הסיבות נצטרך ככל הנראה כתבה נפרדת ואין ספק שמשהו שם עייף, איכשהו מצליח גבי כנפו להתגייס מספר חודשים לפני ומצליח להביא ליחיאל את הראשות ולעצמו את תפקיד ממלא המקום, וככה נסגר האירוע. כמו שציינו, אם זה עבד הפעם ואין תכניות להמשיך, סבבה, במידה וכן יצטרכו לעבוד שם קשה ולחדש כוחות ואנשים, אין ספק שגל הנטישה של מאוכזבי לסרי פינה מקום לחידוש כוחות בעמדות מפתח ולהכנסה של רוח חדש לתנופה של הסיעה. הזכיה בראשות מרככת את האכזבה מהפתק הלבן אבל אלה צרות טובות.

תוצאה סופית: 2 מנדטים

0

אשדודים – יניב קקון

 

מבחינת אשדודים אלה היו בחירות של מאני טיים, שנת הפריצה, רגע האמת או איך שתרצו לכנות אירוע רנסאנס של סיעה פוליטית. אשדודים לא היו אמורים לשמור על כוחם, אלא להכפיל אותו. לפחות. הבחירות האחרונות היו גן עדן פוליטי עם 4 סיעות חדשות ש-3 מהן בכלל לא פונות לאותם קהלים, הרבה יותר קשה מבחירות 2018 ובטח ובטח מבחירות 2013. אשדודים נמצאים בזירה כעשור, ב-2013 התמודדו לראשונה וכמעט נכנסו. ב-2018 באה הפריצה עם 2 מנדטים והפעם, אחרי 5 שנות פעילות היתה אמורה לבוא הנסיקה, הם הכריזו בעצמם ״רק התחלנו״ בסיסמת הבחירות אבל לפי ההחלטות הפוליטיות נראה שעדיין לא. אשדודים שהיו אמורים להיות הקול הצעיר והלא סקטוריאלי באשדוד אבל ככל הנראה יתחילובמקרה הטוב ב-2029 שיגיעו כמעט לגיל 50. אין ספק שההצבעה של תנועת אשדודים בעד הקמת כולל חרדי בלב רובע ט״ו היתה נקודת מפנה בחיי הסיעה, הקהלים שמחוץ לקהילת הבוחרים הטבעית שלהם שהיו אמורים להיות ה-״אקס פקטור״ נטשו באותו ערב.

למרות שעמדו לצד ראש העיר בהצבעה ההיא בחרו שלא לתמוך בו ברגעו הקשה, לסרי שציפה להמשכיות ותמיכה בשעתו הקשה לא מצא את יניב קקון ומאיר אברג׳ל והתאכזב מהם שלא לומר נפגע. 2 הימורים לא נכונים, זה לפעמים ההבדל בין שקיעה לזריחה.

תוצאה סופית: 2 מנדטים

0

אשדוד תנצח – אלי לחמני/אופיר לסרי

 

על התופעה של אלי לחמני הרבנו לכתוב, הרבה מחוסר הבנה והרבה מחוסר היכולת להבין מה לא עבד שם, הקמפיין, המסרים, הבולטות התקשורתית, לא הצלחנו, או שהכל נכון. משהו שם לא שווק נכון, לחמני הודיע בסיום הקמפיין ועם ספירת כלל הקולות שהוא סיים את הקריירה הפוליטית שלו. אין ספק שמדובר במעשה אצילי ויש לומר הוגן, בטח מבחינתו של מספר 2 ברשימה אופיר לסרי, שנשאר נאמן ונתן את נשמתו בקריירה האופוזיציונית בחמש השנים האחרונות. ככה נראית העברת מקל לדורות הבאים, לחמני העביר את הסיעה לאופיר לסרי שימשיך מכאן לבנות את עצמו פוליטית.

תוצאה סופית: 1 מנדטים

0

פז – משה בוטרשוילי

 

משה בוטרשוילי הוא ה״באנקר״ היחיד במועצה שיודע לעשות את שלו בלי הפתעות ובלי דרמות. מנדט של הקהילה, זו ככל הנראה תקרת הזכוכית, בוטרשוילי בנה על הקהילה ההודית באמצעות חיבור לרב טלקר, אך הקהילה ההודית התפזרה לכמה וכמה מועמדים ולמי לא נשאר? בוטרשוילי שהיה לאורך השנים תומך נלהב של יחיאל שמתייצב ראשון לתמיכה בו לראשות לא עשה זאת הפעם, יחיאל לסרי לא הסתיר את אכזבתו ועכשיו נותר יהיה לראות איך זה ישפיע על בוטרשוילי, את תיק הספורט ככל הנראה הוא לא יקבל, תיק שהפך להיות הדגל שלו בעשור האחרון, גם לגבי טייטל המשנה לראש העיר אנחנו נשים פה סימן שאלה.

תוצאה סופית: 1 מנדטים

0

אשדוד מתקדמת – ברק סרי

 

היינו כותבים כישלון אבל זה מקל על האירוע. ברק סרי ייזכר בעיקר על כך שלא עשה כלום נכון. זה בדיוק מראה כמה חשוב לחיות בעיר שאתה מתמודד בה, לגור פה זה לא מספיק וכנראה שגם כסף, הרבה כסף, לא יפצה על מעורבות בחיי הקהילה, הבנת הזירה, הכרת הדמויות וכמובן, בחירת קמפיינר נכון.

את כל אלה לא עשה ברק ובהחלטה על הפרישה ברגע האחרון העניק ליחיאל את הראשות, לנכט את תואר הפתעת הבחירות ולכצנלסון ככל הנראה את הפרישה באקורד צורב. סרי שלא ברור כרגע אם ימשיך כאופוזיציונר יצטרך לעשות חשבון נפש לא קטן על ההחלטות שלקח, לא מעט מהדמויות שחברו אליו לקחו הימור גדול והוא השאיר אותם ללא בית פוליטי. במידה וירצה לחזור לזירה יצטרך לעשות כל מה שעשה, רק הפוך. אין ספק שמדובר באחת מהמפלות הפוליטיות המפוארות שידעה אשדוד, אבל אנחנו כבר בחודש מרץ וזאת כבר היסטוריה. בעיקר שיעור שייזכר על כל משמעויותיו.

תוצאה סופית: 1 מנדטים

0

 קול הלב – מאיר בן חמו ואיצ'ולתם מסלה

 

זוכרים את המנדט החסר של ש״ס?  קול הלב נהנתה ממנו. מאיר בן חמו נכדו של הרב אלי בן חמו ז״ל והבן של איציק בן חמו שניסה ב-2018 להחיות שוב את הסיעה ולא צלח עשה זאת. איחוד נכון עם איצ'ולתם מסלה הכניס אותם ברוטציה למועצה עם היסטוריה קטנה משלהם, בן העדה האתיופית הראשון שיישב בהנהגת העיר. לא ברור עדיין מי יכהן ראשון אך ההישג המרשים מכניס בעצם את הסיעה החדשה היחידה למועצת העיר.

תוצאה סופית: 1 מנדטים

0

לסיכום

מדובר באחת המערכות הסוערות ביותר שידעה העיר אשדוד, בסופה ניצחה הממלכתיות של לסרי, כנגד הרבה סיכויים והימורים על סיבוב שני. הקולות התפזרו בין המועמדים המוכרים לנו מהקדנציה החולפת, ״מה שהיה הוא שיהיה״ ונותר רק להרים את הראש, לזכור את ה-7 באוקטובר על כל לקחיו, לסלוח, למחול ולהתראות ב-2029. או במשבר הפוליטי הבא.

פורסם על ידי

תגובות פייסבוק

כתוב תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*