כולנו מסתכלים על החיסול של מנשה מאור כסגירת חשבון של העולם התחתון, מה שעל פניו בהחלט נכון אך מה שכבר הספקנו לשכוח זה שהרצח כבר לא קורה בסימטאות אפלות או ביערות שכוחי אל, זה קורה מתחת לבתים שלנו, כל אחד מאיתנו יכל להיות הרכב שליד, עם 2 ילדים בכיסאות אחוריים ומה אז?
זהו פיגוע לכל דבר, לא משנה אם האיש שנגדו הופעלה הפצצה הוא פושע, עבריין, מוסלמי, או משתף פעולה מה שמעניין וחייב להיות מטופל זה שזה קורה מתחת לבית שלנו, בלב ליבה של העיר עם כמות חומר נפץ שיכלה לפרק עוד 2 רכבים ליד.
תיעוד הפיגוע, צעד אחרי צעד
בטוח שאת הפיגוע לא יזמו מבינים גדולים בחומר נפץ בוגרי הנדסה קרבית שידעו לחשב כמות מסויימת של חומר נפץ וחישבו נוסחאות של מצב מיכל הדלק, כל משתנה באחת הנוסחאות יכל לשנות את עוצמת הפיצוץ ולהפוך אותה לקטלנית עבור אותו רכב שעבר במקרה כי הוא רצה להוציא את הילדים מהחוג או סתם החזיר את הבייבי סיטר הביתה.
משטרת ישראל חייבת להקצות משאבים למיגור שיטת החיסולים הפומביים, את בעיות הפשע יהיה קצת קשה לדרוש ממנה אבל שיטות הפיגועים להם הם קוראים חיסולים ממוקדים הם חייבים למגר, בפעם הבאה זה יכול להיגמר בבלון גז סמוך או אוטובוס ילדים שחזר מטיול שנתי, מה אז? תצא המשטרה למלחמת חורמה?
מנשה מאור, ההרוג בחיסול
אתמול מנשה מאור שילם ככל הנראה על משהו לא טוב שהוא עשה, אין ספק שמדובר בחיסול על רקע פלילי וזוהי סגירת חשבון, אבל פעם גם לסגירות חשבון היו חוקים, הכניסו אותם לתאי מטען, וירו בתוך פרדסים, דקרו בסימטאות אפלות או אפילו הרעילו, היה סוג של הסכם בין החברה לעולם התחתון, אנחנו לא מתערבים ואתם לא מתפוצצים אצלינו. נראה כי החיסולים הממוקדים בעזה חילחלו לעולם התחתון ועד שהם יוכלו מזל״טים ניאלץ להסתכל ימינה ושמאלה כשאנו עומדים אחרי אחד מרכבי היוקרה שהפכו לסימן ההיכר של העולם התחתון.
