30 באוקטובר 2017 at 20:43

"זמר בודד הוא הלב"- עד סוף דצמבר.

התגובות הנרגשות של הצופים בתערוכה "זמר בודד הוא הלב" הביאו להחלטה להמשיך ולאפשר ובעיקר לכל תלמידי מערכת החינוך( מבתי ספר יסודיים ועד סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות ) לצפות בה עד סוף דצמבר השנה.

ניסים סרוסי, המתגורר זה שנים רבות בפאריז הגיע לאשדוד כדי להשתתף כאורח במופעה של להקת טיפקס "20 שנה לאלבום "נשיקה לדוד",שנערך בחול המועד סוכות באמפי פארק לא הסתיר את התרגשותו מביקורו בתערוכה 'זמר בודד הוא הלב' במוזיאון אשדוד לאמנות וזו הרגשתם של מרבית הצופים בתערוכה החשים כי נעשה צדק עם תרבות עשירה,שעד לא מזמן הודרה מהשיח הציבורי.

התערוכה, שאצר ערן ליטוין והמגוללת את סיפורה של המוזיקה המזרחית בארץ, מקום המדינה ועד לפריצתה לזרם המרכזי של המוזיקה הישראלית בסוף שנות ה-90. התערוכה בנויה כסיפור המתפתח בסדר כרונולוגי, הַחל בהגירתם לישראל של מוזיקאים בעלי שיעור קומה מארצות מוסלמיות בשנות ה-50 למאה ה-20, ועד רגע שבירתה של "תקרת הזכוכית" של תעשיית מוזיקה זו, עם הצלחתו המטאורית של אייל גולן.

את התערוכה אוצר ערן ליטוין, עורך מוזיקה בקול ישראל, אוצר ואספן, שעוסק בתיעוד ובמחקר של המוזיקה הישראלית. בעשורים הראשונים למדינה לא ניתן למוזיקה המזרחית מקום ראוי בנוף התרבות הרשמית, וסיפורה משקף במידה רבה את זה של ציבור מאזינים רחב. התערוכה אינה מבקשת להגדיר "מוזיקה מזרחית" אלא להצביע על כמה מן ההיסטוריות והמיתולוגיות הבונות אותה. לשם כך היא יוצאת למסע בין תופעות מוזיקליות ייחודיות ובין דמויות מפתח בפנתיאון המוזיקה המזרחית: מְבצעים ונגנים, מלחינים ומְעבדים, מפיקים ומועדונים. כל אחד מן האנשים והמקומות האלה מוסיף אבן לפסיפס מפואר, שהניע את הקול המוזיקלי המזרחי מן השוליים אל המרכז.

בתערוכה מציגים, כאמור, גם אמנים חזותיים, המתחקים אחר גיבורי התרבות שאבדו לדור הוריהם ולהם-עצמם ובתוך כך שבים ומוצאים במוזיקה תרבות עשירה שנדחקה הצִדה. המוזיקה והסיפורים הקשורים בה הם בעבורם מקור לרגש עמוק ויסוד לביקורת חברתית, הנחוצה כל כך בתהליך של ניסוח הזהות הישראלית. 'זמר בודד הוא הלב' המספרת את סיפור ההדרה של ראשית הדרך הופך בתערוכה לסיפור הצלחה, כמהלך שכיום נוכח כל כך בשדה התרבות הישראלי ומצליחה לעשות צדק עם נכסי התרבות המוזיקליים המגוונים הללו.