אחת לכמה ימים, אנו שומעים על "עוד" מקרה תאונה מצער אשר נגרם כתוצאה מעבירה על החוק בדרכים שונות ומגוונות: נהג שהתעסק בטלפון ולא בכביש, אדם בוגר אשר שתה אלכוהול לפני הנהיגה, נער אשר אינו מודע לחוקי התמרורים ונסע על הכביש באופניו ולצערנו הדרכים מגוונות עוד יותר…

כדי למגר מקרים שכאלו, הוחלט לקיים הרצאה בנושא בהעברתה של עו"ד אלה שוורצמן, היא החלה להרצות כבר משנת 2007 בעקבות תאונת דרכים חמורה שקרתה. ומשם, היא רק המשיכה. כל מטרתה כפי שהיא טוענת הינו לעלות את המודעות, "לחרוט" לנו את המקרים שהיא מראה בראש כדי שלא נשכח ונדע להתנהג בהתאם.

במהלך ההרצאה, בין קריאת פסק חוק, לפסק חוק אחר, סופר על מספר מקרים מזעזעים שהתרחשו במדינה בשנים האחרונות. כולם, היו ניתנים למניעה לו האדם היה נוהג בזהירות ובבטחה. חיים שלמים של אנשים שהלכו לשווא – בעניין של שניות. אי אפשר היה להתעלם מהעובדה כי עבור מרבית הקהל היה קשה לשמוע את זה, חלקם בכו, עבור חלקם היה ניתן לראות עצב בעיניים. איש לא נשאר אדיש. היו אפילו שלבים בהם המרצה הוותיקה התקשה לדבר.

כחלק מהמאמצים הנוספים למיגור תאונות הדרכים הוחלט על מתן דוחות לרוכבי אופניים חשמליים שאינם נוהגים כחוק (כפי איך שוודאי שמעתם). ראובן מלכה, אחראי על פיקוח עירוני בעיר מספר כי בעקבות האכיפה והפיקוח הנהגים נוסעים באופן יותר בטוח, ההורים מכבדים ומבינים שעושים את העבודה שלהם, ובאופן שאותי הפתיע – ישנם בני נוער אשר מכבדים את הפקחים.

ועכשיו, אני שואל את עצמי, האם באמת צריך את כל המאמצים האלו? האם להשקיע בחוק, באכיפה? או שמע להשקיע בילדים שלנו ולחנך אותם? לשמש להם דוגמא נאותה? להתרכז בכביש בזמן מעבר חצייה ולעבור אך ורק דרכו? לא לשתות לפני הנהיגה? לנהוג עם שתי ידיים בהגה ועיניים בכביש ולא בטלפון? תחשבו על זה.