ילדים צעירים הנמצאים בשלב של טרום גיל ההתבגרות לרוב זקוקים לעבור טיפול אורתודנטי עם תהליך תחלופת השיניים משיני חלב לשיניים קבועות, או לאחר שבקעו מרבית השיניים הקבועות בפיהם. זהו השלב הטוב ביותר לבדוק האם ילדכם זקוק לטיפול אורתודנטי. הגיל הצעיר ביותר בו ניתן להתחיל בטיפול של יישור שיניים הוא גיל 7 או 8 ואז מדובר בטיפול התחלתי לאור מקרה חריג כגון בעיה בלסת העליונה או התחתונה (לסת עליונה בולטת או לסת תחתונה קטנה מדי), בעיות סגר קדמי, אחורי, מוצלב, בעיות במפרק ה-TMJ שזהו המפרק המחבר בין הסתם התחתונה לגולגולת וכן הלאה. לרוב גיל 7-8 הוא צעיר מאוד ועל כן מתחילים טיפול ליישור שיניים או תיקון סגר אך ורק במקרים חריגים בהם יש פגם תפקודי או אסתטי ניכר.

במידה ומדובר במקרה סטנדרטי של יישור שיניים כדאי להתחיל בטיפול בגיל 11-13 עם בקיעת רוב השיניים הקבועות, וכן עם המוכנות של הילד או הילדה לשמור על צחצוח נאות ולהקפיד על ביקורים אצל רופא השיניים והשיננית כפי שצריך במהלך טיפול שכזה, שכן ההקפדה על היגיינת הפה היא קריטית להצלחת הטיפול ולמניעת נזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מהיגיינה לקויה במהלכו.

טיפול יישור שיניים לטובת שמירה היגיינת הפה ובריאות השן

שיניים צפופות ולא מסודרות הן קרקע פורייה להצטברות של רובד חיידקי רב. כמובן שכאשר השיניים אינן מסודרות וישרות בפה , הרבה יותר קשה לצחצח אותן בצורה טובה ובוודאי שקשה להעביר חוט דנטלי בין השיניים, כך שפעמים רבות נותרות שאריות מזון רבות בין השיניים שהילדים לא מגיעים אליהן בצחצוח. לאורך הזמן כאשר הצחצוח והשמירה על היגיינת הפה היא לקויה, מתפתח רובד חיידקי (פלאק) מזהם אשר גורם לעששות ולדלקות חניכיים. כמובן שצריך לזכור שעששת מתחילה כחור קטן אבל בקלות יכולה להתפתח לטיפול שורש ואף לעקירה, וכל זה בגלל צחצוח לקוי ואי הגעה לטיפולי שיננית כנדרש. דבר נוסף הוא שבגיל הנעורים הרובד החיידקי בפה ממשתנה ומתחיל להסתייד ואז נוצרת האבנית. אבן השן המצטברת מתחת לחניכיים ומעליהן אינה נעימה מבחינה אסתטית ומעבר לכך יכולה לגרום לדלקות חניכיים חמורות. כך שעל פי כל זאת, מובן שבמידה והשיניים אינן ישרות, הדבר מקשה על הילדים לצחצח את שיניהם ומה גם שילדים באופן כללי נוטים לחפף בצחצוח השיניים והקפדה על בריאות הפה.

בעיות בסגר הפה עלולות לגרום לכאבים

הפה שלנו בנוי כך שקשת השיניים העליונה צריכה לפגוש באופן מתואם את קשת השיניים התחתונה. השיניים הקדמיות העליונות נסגרות קדימה לשיניים הקדמיות התחתונות והשיניים הטוחנות מתלבשות זו על זו כמו שני חלקי פאזל המתחברים זה לזה.

מצב בו מנח השיניים העליונות אינו תקין ביחס לשיניים התחתונות מכונה סגר לא תקין. כאשר הסגר אינו תקין זה עלול להוביל לבעיות בלעיסה, לבעיות בדיבור, לדימוי עצמי נמוך ואף לכאבים בשרירי הפנים ובעצמות הפנים, ועל כן מחייב טיפול.