כ-200 פעילים ואנשי תקשורת הגיעו להשקת הקמפיין במטה סיעת ״אשדוד בתנופה״. ד״ר לסרי שהתקבל במחיאות כפיים עלה לנאום כשהוא יודע שהוא נמועבר בשידור חי בפייסבוק. הוא דיבר לאולם הגדוש בתומכיו אך כיוון לאלה שיושבים בבית, מעבר למקלדת ומבעד לטלפונים הסלולאריים.

אלה שהוא איבד בשנה האחרונה, לסרי לא דמיין שעם עשייה והישגים אותם הציג בגאווה גדולה על המסך הענק הוא יגיע מגמגם משהו לישורת האחרונה.

האמת, כשמסתכלים על ה״קבלות״ שהציג לסרי כמעט בכל תחום בחיים קשה להאמין שהוא נלחם על חייו בקמפיין 2018. מבחינתו, הוא ״נתן עבודה״ הנתונים, הגרפים וצילומי הרחפן המרהיבים של ההישגים של בתקופת שלטונו מרשימים, עם יד על הלב מדובר בעובדות מנצחות ונקווה ונייחל לראש העיר הבא פרזנטציה כזו שיגיע ליום הדין הבא באוקטובר 2023, אך משום מה, לציבור יש דופק משלו, ומסתבר שתוצאות זה לא הדבר היחיד שמעניין אותו.

לא נסקר כאן את הצלחותיו ועשייתו של לסרי (תוכלו לראות הכל לפרטי פרטים בשידור החי), נדבר בעיקר על ה״למה״, וה״איך״.

למה או איך מגיע יחיאל לסרי עם כרטיס ביקור מפואר ובו בית חולים, פרסים ארציים בכל נושא וכל תחום חיים, אין ספור פרוייקטים מרהיבים ששינו את העיר מקצה לקצה בעשור שלטונו ועדיין… משהו לא מתחבר. משהו לא סוחף ומשהו לא מנצח.

3 דברים בעייתיים קרו, מחאת השבת, העדר הסברה וחוסר נגישות לראש העיר. על שלושת הדברים הטריוויאליים האלה הסתבך יחיאל לסרי ולא נמצא במצב של לשבת בחוף לידו כשהוא מתחיל את הבחירות מ-60%.

הסברה

השבוע ראינו כולנו את הסרטונים של יצפאן לפרוייקט Reway, כל סרטון עלה 55,000 ש״ח, הוסבר גם שזה מתקציב משרד התחבורה, מה שלא הוסבר זה למה לא התחילו עם התשדירים את מסע ההסברה? מסע הסברה עם יצפאן (או קטורזה… אם כבר אשדודי), גם אם יעלה כפול היה משתלם, לאזרחים שצברו זעם של כמה חודשים מבלי שידעו מה יהיה בגורלם.

זעם שנאצר והחל להראות ניצנים ראשונים של מחאה, הפגנות וסימון הלוקיישן בכיכר העירייה לדבר הגדול הבא. גם הסכם הגג, הבשורה האחרונה שהביא לסרי לעיר לא הצליחה לחלחל כבשורה אמיתית וההתנהלות מול תושבי רובע טו׳ סללה לא מעט בעיות עד כדי כך שנראה שזה כל ההסכם. המחאה מחקה את עשרות היתרונות שמביא ההסכם איתו והכל בגלל החדרת המוצר הלקויה לשוק האשדודי.

מחאת השבת

הדבר הגדול הבא, והוא ללא ספק הדינמיט של מערכת הבחירות הנוכחית, התחרדות העיר ומחאת השבת. למרות ההסבר הנוקב הערב על מתווה, על רצון להסדיר מול בית המשפט את הסטטוס קוו מה שיזכרו זה את האלפים בכיכר, מישהו שם למעלה לא צפה או העריך את הנזק שגרם המתווה וההסתגרות של הנהלת העיר בפני במחאה.

שלל רעיונות עלו איך לעצור את ההפגנות שרק הלכו וגברו, פתחו את מהדורות החדשות הארציות ורק הפסקת הקנסות, עשתה פלאים, צמצמה את ההפגנות לעשירית ומשם הדעיכה הגדולה והרשימה בדפי ההיסטוריה של העיר כאירוע הציבורי הכי משמעותי שידעה העיר.

נגישות

מנהיגים קמים ונופלים על עממיות ונגישות, דלת פתוחה היתה זו שהשאירה צילקר 30 שנה בשלטון, גם אם הרבה אנשים יצאו ללא מענה הרעיון של פגישה עם ראש העיר כנראה עשתה את העבודה. לסרי יצטרך לעבוד על הנקודה הזו בקדנציה הבאה(במידה ויבחר), יחד עם דגש משמעותי על הסברה נגישות לתושב בעיקר כדי למנוע התלהמויות והתארגנויות מקומיות נגדו.

בא מוכן

יחיאל לסרי וגבי כנפו, שתי הדמויות החזקות במטה לא מתכוונים להשאיר סיכוי לאלת המזל, למערכה חברו אנשים מנוסים ועוצמתיים, מובילי קהל ודעה שהתגיייסו למערכה הלא פשוטה הזו. יחיאל שנחוש לגזור עוד עשרות סרטים בקדנציה הבאה לא מתכוון להשאיר ליריביו את הממלכה עליה עמל קשות. הערב נראו באולם חלק מדמויות המפתח שהתגייסו לטובת הקמפיין בינהם: לאון בן לולו, יהודה נניקשווילי,יחיאל מלכה, יצחק לב,  זהבה אלימלך, (יו״ר מרחב אשדוד בנעמת) ועוד…

בעוד יחיאל נואם יצאה חוליית השילוט לשלט את כל רחבי העיר בשלטי חוצות המבשרות על תחילת הקמפיין, הולך להיות שמח, הולך להיות מותח, הולך להיות אש… יש גם צד חיובי, זה נגנר ב-30 באוקטובר ואת השעון אף אחד עוד לא הצליח לעצור.