מחר יצאו מתפקדי הליכוד לבחירות הפנימיות בתוך הסיעה עצמה, למרות שמדובר בהליך שגרתי ויצרי ככל שיהיה מדובר בסך הכל באירוע שכיח אותו חוותה העיר פעמים רבות.
אז מה שונה הפעם בהשוואה לפעמים קודמות? שני דברים עיקריים.
הבחירות מחר יתמקדו אך ורק בראשות התנועה ולא בחברי הכנסת, המאבק על רשימות הח״כים והקרב על הרשימות הוא לא ה״אישיו״ מחר, מחר מתעסקים בראש, כשצל הבחירות הארציות מכסה על עתיד הליכוד כמפלגת שלטון והסקרים רק מוסיפים שמן דליק במיוחד למדורה.
מטה הליכוד המקומי נהג עד היום כיחידה אחת, עם דמויות מרכזיות שיום הפריימריז היה לא פחות מיום חג, מפגש קבוצתי שהתכנס אחת לכמה זמן ואם היו קרבות הם היו בקטנה… תמיכה בח״כ כזה או תמיכה בח״כ אחר, כאלה שבכל מקרה היו נכנסים.
אם ללכת על הקרב הכי משמעותי בהגזמה זה היה על נציג הצעירים או נציג הדרום לשריונים שברשימה. אלה לא באמת דברים שמגרדים את הלבה שנוטפת מהפריימריז של דצמבר 2019.
לא מדובר בראש מפלגה סטנדרטית, מדובר בליכוד, ובעיקר ומעל הכל מדובר בביבי נתניהו. המנהיג הבלתי מעורער של הליכוד עד לפני שבועיים. הגולית המיתולוגי והכל יכול שמאבד מכוחו ממערכה למערכה (ולא חסרות כאלה), עד שקם לו מתחרה מבית, מתוך הליכוד. מיותר לציין שלא הוא בעצמו, ובטח לא תומכיו רואים את הניסיון הדמוקרטי של גדעון סער בעין יפה.
זה לא היה מעניין אותנו באשדוד אם זה לא היה מרעיד את אמות הסיפים במטה הליכוד האשדודי שידע יחד להביא 36,221 לקלפי שהם קצת יותר מ31% מכמות הבוחרים באשדוד בבחירות האחרונות.
למרות שזה נראה כך מהצד למתבונן האקראי מסתבר שלא כולם בליכוד צועדים בבטחה אחרי החלילן מבלפור, הירידה במנדטים ואיבוד הבכורה כמפלגה הגדולה ביותר לחבורה שעדיין לא חוגגת שנת פעילות מדאיגה אותם כליכודניקים ימניים. בעיניהם בנימין נתניהו לא יוכל להרכיב קואליציה עם התנאים יישארו בעינם, הסקרים תומכים בתיאוריה, הפיצול בימין מדליק עוד נורה אדומה ואם לא די בכך, כתבי האישום והוויתור של לפיד על הרוטציה צובעים את כל המסך באדום.
הראשון להבין את התמונה היה גבי כנפו, הדמות הבולטת במרכז הליכוד האשדודי, החברות עם גדעון סער רק חיזקה את הראיה וחידדה את הפינות העגולות.
למרות התמיכה הרשמית של פטרונו הפוליטי, ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי בנתניהו החליט כנפו לפתוח חזית עבור המתמודד החדש שהעז להרים את הראש, לקחת מגפון ולצעוק בחוצות העיר… המלך הוא עירום.
למרות שלא תועד באופן פומבי דם רע בין ראש ראש העיר לממלא מקומו בגזרת הפעילים והמקורבים נורו סכינים וכדורי רעל מכל כיוון וללא הבחנה.
2 הצדדים מרגישים כפיות טובה אחד על הפקרת המנהיג והשני על כפיות טובה ואי כיבוד החלטה דמוקרטית.
מעניין יהיה לראות את שיקום המערכות אם בכלל יהיה כזה אחרי תוצאות הפריימריז, סביר להניח שאת המערכה ינצח נתניהו והקרב האמיתי הוא על האחוזים. מחנה סער מבחינתו רואה ב-30% ומעלה הישג משמעותי וזרעים אמיתיים ליום שאחרי נתניהו, יום שהולך ומתקרב בכל מקרה.
גם גבי כנפו, האיש שמוביל את המערכה המקומית הצהיר לא פעם שניצחון נראה פחות ריאלי ואף השווה את המהלך לפעמיים בהם נכשל עם ראש העיר המכהן יחיאל לסרי ושלזרעים לוקח זמן לנבוט, במיוחד בפוליטיקה.
ככל שנתקרב למועד סגירת הקלפיות צפויה המתיחות לעלות ולהגיע לשיאים חדשים. שעות יגידו.