אם תשאלו את רוב בעלי קבוצות הכדורגל בעולם ובארץ בפרט אם הם נכנסו לתפקיד כדי להעצים את היכולת הכלכלית שלהם, כנראה שתתקלו בצחוק מלגלג לעבר שאלתכם. מבין אותם המעטים יש אדם אחד שיחייך אליכם בעת שאלתכם ובמבט קורץ יהיה לא אחר מאשר ג'קי בן זקן.
רוב חיי כאוהד כדורגל הבנתי שהמהות של בעל עסק שרוכש קבוצה הוא נטו אינטרס כלכלי ובנוסף קידום שמו. להעצים את החברה בה הוא עובד, לקבל הכרה בכל גוף ציבורי.
אך אצל ג'קי הסיפור בדיוק הפוך, המומחה הבין שמהמוצר שיש לו ביד הוא יכול רק להרוויח, למוצר שלו אין קהל יעד רחב בו הוא יכול לשווק אותו, מכיוון שהמטרה היא לא לספק אליפות או הישג מועצם, אלא בעצם להשביח את השחקן הצעיר ולמכור אותו בעתיד.
אז הוא פעל בצורה קריאטיבית, הפך את המוצר לתוסס עבור שחקנים צעירים שכן רוצים לקבל במה, המוצר הגדול יקדם אותם, הפירות יחכו לבעל הבית שידע לקטוף אותם בעת הצלחתם.
אז איך העסק עובד בדיוק? בן זקן פתח אקדמיה לפני קצת יותר משבע שנים, ממש כמו בית ספר לכדורגל בה מבלים רוב שעות היום השחקנים ומנסים לתת הצגה יפה לאנשי התקשורת ולאנשי חוץ. ניתן לומר שבשבע השנים האלה לא רוו הצלחה באשדוד, אבל אולי הם בסף הכל היו "7 השנים הרעות"? לא בטוח.. לפחות לא כמו שנראית פתיחת העונה של הקבוצה עד כה.
אותם כשרונות הולכים לידיו של ג'קי, בני חסותו אפשר לומר, הוא דואג להצלחתם והם כבר יעשו את השאר.
עד כאן זה נשמע יפה, אך המטרה העיקרית היא הבחירה של בעל הבית מתי הנכס צריך לקבל את המפתחות בהרכב הראשון, לא שום גורם בצוות המקצועי שמבינים דבר או שניים יותר ממנו, ופה עלולה להיות הבעיה שמרימה הרבה גבות. לאחר כמה משחקים בהם השחקן ירשים, כבר תהיה ככל הנראה קבוצה גדולה במדינה שתשים עליו את העין או את היד, ראו ערך, הפועל באר שבע.
אך הדבר המשגע הוא הרגע של אחרי המכירה.
מקבוצה שמעלה כישרונות ועושה זאת בצורה נפלאה, נתפסת כקבוצה שאינה מסתכלת על הטווח הארוך, לא דואגת לצורך הבסיסי בחיזוק הקבוצה עקב הכסף הרב שהתקבל מהיהלום המלוטש.
ז"א פגיעה מיידית בקבוצה גם במהלך העונה כאשר רכישות כאלו ואחרים התרחשו בקרבת אשדוד.
ראיה לכך היא העונה הנוכחית, מכירת עמודי התווך בהגנה האשדודית, ללא כל ניסיון לחזק את הקבוצה בשחקנים שראויים לליגת העל ואף יותר מכך.
פגיעה בהתקפת הקבוצה בה נמכר הכשרון הצעיר אור אינברום, אך ללא שום רכש משמעותי שיחזק את הקבוצה.
זה מספיק תמוהה להבין שזו לא קבוצת כדורגל שמתנהלת נכון.
אלה בית חרושת לשחקנים, שאין כל כוונה לבעל הבית להתקדם, לשאוף ולהצליח.
זו יכולה להיות מחשבה נכונה על קבוצה שמציגה כשרונות המדמה מסלול דוגמנות, בהן עולים השחקנים על כך הדשא, נותנים מספר הופעות כדי לתת רושם בקלטת, לאחר מכן המזוודה מוכנה כבר בנתב"ג.
זה מביך, וזה עוד יותר מביך שזה בא על חשבון אנשים שכן רואים באהבת הקבוצה.
אגב, צריך לומר גם דברים טובים על האקדמיה של מ.ס אשדוד. אז נכון שאליפות היא כנראה לא תביא, ורוב הכשרונות יימכרו. נראה כי אם כל קבוצה בכדורגל הישראלי הייתה מעמידה סוג של בית חרושת לשחקנים כמו שיש בעיר הנמל, יכול מאוד להיות שגם מצב הנבחרת הלאומית היה שונה. ימים יגידו.
