לכל מי שעקב אחרי הניתוחים הפוליטיים שכתבנו מתחילת הבחירות שמנו תמיד כוכבית ליד ש״ס. ידענו שהמחיר שישלם אריה דרעי במידה ואין לו ביטחון במועמד שבטוח מנצח הוא יקר מדי. לכל מי שזלזל באדישות ובחוסר הניסיון של לסרי קיבל היום שיעור.
אין ספק שהבדיחה הגדולה היא על ראשו של אבי אמסלם שמלכתחילה לא נתפס כמועמד רציני, שעון החול התהפך ברגע ההכרזה והיום האמת התפוצצה לו בפנים כשמועצת החכמים ואריה דרעי הופכים את עורם ומעבירים את הצמיכה לישן ולמוכר… יחיאל לסרי.
עם כל החגיגה נצחונו של לסרי רחוק מלהיות בטוח. גם היום ה-40% לא מונחים בכיסו אם כי אין ספק שסיכוייו ומניותיו עלו. חלק ניכר ממהלך הסחף הוא בהצטרפות גורמים נוספים שירגישו עכשיו הרבה יותר בטוחים לעלות לספינה של לסרי.
במחנה הלן ולחמני יכולים בעיקר להצר על האדישות והסחיבה, המומנטום מאחוריהם וכיום גם מעשה שיעשו יאבד אחוזים גבוהים מהמומנטום שיכלו לזכות בו.
כצנלסון וסרי שעשו חיבור יהנו אולי מהחיבור אבל כיום הם נאלצים להיות תלויים בעיקר בכשלונו של לסרי מאשר בהצלחה שלהם.
שוב ההיסטוריה שלך 2018 חוזרת ומכה בפנים של מי שלא מעז לוותר על האגו. אמנם ימים יגידו מה יהיה אבל ימים לא יגידו מה יכל להיות אם…
