למרות ש״אדומים אשדוד״ ממוקמים בטבלה הרבה יותר גבוה מהצהובים של עירוני הקלישאה ש״לדרבי חוקים משלו״ עבדה היום ביא׳ יותר מתמיד.
אם היינו מציעים לאדומים דיל של החלפת מקומות תמורות ניצחון אני משוכנע שהייתי מוצא לא מעט חותמים.
תמצית כל אוהד מתקיימת בדרבי, זה אחד הרגעים בשבילם אתה ״סוחב״ לפעמים עונה שלמה ובאשדוד היריבות כפולה ומכופלת מכל עיר אחרת בארץ? למה? כי מישהו ניסה להתערב. ה״איחוד״ של הקבוצות לפני כ- 2 עשורים נכפה על הקבוצות כסוג של דיל פוליטי, גם בהחלטה הזו הם לא היו על המגרש, הם צפו מהצד, מהיציע וראו איך הצבע שלהם נמחק. הם לא יכלו לעשות הרבה, בלב הם הבטיחו לחזור… והם חזרו.
יציר הכלאיים של מועדון ספורט אשדוד, מה שהיה אמור להיות הקבוצה המאוחדת הגדולה של העיר אשדוד לא תפס בלשון המעטה, משנה לשנה הופכת מ.ס אשדוד לאופציה השלישית בכדורגל העירוני ו-2 קבוצות האוהדים נותנות את הטון, וזאת למרות שמדובר ב-2 ליגות פחות.
רצה הגורל ו-2 המועדונים יצאו עם 2 קבוצות אוהדים באותה שנה, ובכך ידעו להחזיר את הדרבי הנוסטלגי שמחזיר את הכדורגל לחיי העיר אשדוד אחרי שמ.ס אשדוד הצליחה להרדים אותו במשך כעשור.
היריבות עדיין שם, הצבע עדיין הוא השולט ומי שצהוב שונא אדום ולהיפך, זו מהות החוויה ועל זה מתבסס המשחק, מי שלא היה אוהד לא ידע מעולם מהי חשיבות הצבע וכמה חשוב שהצבע הנכון ינצח במשחק הנכון. היום זה היה הצהוב.
באדומים אשדוד יצטרכו לבלוע את הגלולה ולחכות לסיבוב השני כדי לנסות ולתקן, משחקים כאלה נחקקים בהיסטוריה ויש עוד שזוכרים דקות ספציפיות מימים עברו גם אם עברו יותר מכמה עשורים, זו המהות של דרבי… נוסטלגיה. ככל שהקבוצה שלך מנצחת יותר תתרפק יותר בעתיד הרחוק, בנק זכרונות.
כאמור היתה זו עירוני אשדוד שהוסיפה עוד משקולת לבנק הרגשות הנוסטלגי, ניצחון ה-2:0 מקנה להם שליטה וראש מורם עד הסבב הבא, ככה זה, לא אני המצאתי.
מה שחשוב בעיקר לעיר זו האווירה המצויינת והחזרת הדרייב לבוא ולראות כדורגל, להשמיש את הטריבונות בקהל שמשלם מיסים על המתקן, אשדודים. היה גם יפה לראות אוהדים נטולי צבע, שבאו ליהנות מהאווירה ומחגיגת הספורט, וזו תכלית העניין.
