"מגן דוד דרום" הינה סדרה קומית מוקומנטרית (דוקומנטרית בדיונית) המשודרת ברשת 13. הסדרה עוקבת אחר תחנת מגן דוד אדום שבים המלח, אותה מנהל צוות החובשים הכושל בתבל. היא לא הסדרה הכי חכמה או מתוחכמת, היא אפילו די דבילית אבל היא פשוט מצחיקה.
אתחיל ואומר כי אפשר לצאת בביקורת מתנשאת על הסדרה ולטעון שהיא לא שנונה, לא נוגעת באינטלקט של הצופה או מנסה לאתגר אותו ושהיא קשקוש. אני אבין את זה. אבל אני חושבת שצריך לקחת את הסדרה אז איז. להתייחס אליה כפי שהיא ולבוא עם ראש פתוח. להשתחרר משיפוטיות יתר ורצון לקבל רק תכנים ש"מכבדים" את הצופה. מה זה בעצם תוכן "מכבד"? מה זה בעצם הומור? אני חושבת שכשרואים את הסדרה הזו צריך לכבות את המוח למשך חצי שעה ולצחוק. לצחוק על ההקצנה, על כמה מביכות הסיטואציות שהדמויות מייצרות, בעוד שהן מצולמות על ידי צוות צילום (פיקטיבי) המתעד את פעולותיהן ולהגיד תודה שזה לא קורה במציאות.
הסדרה מכילה המון סטריאוטיפים. דוביק התרח מנהל התחנה, עידו "האשכנזי" התל אביבי, יעלי ילדת הכאפות חסרת המודעות העצמית, ארתור הרוסי חמום המוח, עודה הצרפתי התמים, אופיר "המזרחי הערס" ושרה "הפרחה הדרומית". כל סטריאוטיפ וסטריאוטיפ פה מוגזם ומוקצן עד לקצה.
שוב, לא מושך לאינטלקט ובנוסף סטראוטיפים יכולים לעצבן ולגרום לחוסר נעימות. אבל לפעמים זה נחמד בלב בשקט בשקט כשאף אחד לא שומע, למצוא את עצמך באחד הסטריאוטיפים האלה ולצחוק על עצמך או להיפך לחשוב על כמה שאתה מעל הדמויות המוצגות שם וכמה אתה רחוק מהסטראוטיפ המוצג. כל אחד ומה שעושה לו טוב, לא שופטת, אמרנו ראש פתוח ?.
הסדרה מעלה נושאים שנחשבים לטאבו בטלוויזיה. נושאים שלרוב לא הינו רוצים כל כך לדבר עליהם או חס וחלילה לצחוק עליהם ועוד בטלוויזיה. נושאים כמו זכויות נכים, כפייה דתית, רשלנות רפואית, השואה וכ'ו. ולכן גם בנקודה הזו היא יכולה לעצבן לא מעט אנשים. הדמות היחידה שמנסה בריש גלי לתת מעבר ולבקר את המצב היא עידו. אבל בדרך כלל אף אחד לא מקשיב לו והביקורת שלו הולכת קאפוט.
יש כאלה שלא יסכימו איתי כשאני אגיד שזה בסדר שהיא מעלה את אותם הנושאים ואפילו צוחקת עליהם ומצליחה להעביר את הביקורת שלה בשקט, גם אם אני לא מסכימה איתה לגמרי. לדוגמא בפרק שהמטיף דת מתפוצץ בשדה מוקשים אחרי שעידו לא הסכים לעזור לו ואמר לו לבקש עזרה מה' שלו. לא מסכימה עם זה, אבל אני גם לא חושבת שצריך לקחת כל דבר ללב.
רוב ההומור שהסדרה מתבססת עליו הוא הומור שמשתמש בבושה של הצופה ואי נעימות מהדמויות האחרות. כשיעלי חסרת הטאקט אומרת דברים לא לעניין או כשעודה לא קולט את המתרחש סביבו, אתה פשוט אומר לעצמך איזה מזל שאני לא שם. איזה מזל שהם לא צריכים לטפל בי.
אם אתם מחפשים סדרה ללא התחייבות. לכבות את הראש לחצי שעה ולצחוק גם על דברים שלפעמים הם טאבו ולא מדברים עליהם. למצוא את העצמכם באחד הסטריאוטיפים המוצגים ולצחוק קצת בסוף היום לפני השינה, רחוק מכל הפוליטיקלי קורקט והאסונות שתוקפים אותנו כל יום בחדשות, "מגן דוד דרום" זאת לגמרי הסדרה בשבילכם.
