ראש העיר המכהן, ד"ר יחיאל לסרי שלח באמצעות מסרון איגרת לבוחר. האיגרת הכתובה בגוף ראשון, מציגה לבוחר את ההסבר של ראש העיר לזכייה בתמיכתם של נציגי אגודה, ולאחר מכן עולות כמה שאלות ישירות אותן מציב לסרי למועמדת אחרת (גלבר). ראש העיר בעצם מציג לכאורה לבוחרים את מאחורי הקלעים, ומציג לבוחרים האשדודים את הקלפים ששאר המתמודדים לכאורה היו רוצים שיהיו בחפיסה שלהם (אגודה?), אך הם לא מקבלים את העובדה שהם ביד של שחקן מקביל.
קטע מאיגרת ראש העיר המכהן.
לכאורה מהלך חכם אשר בהחלט יכול להראות כגילוי כנה של מתמודד שכבר מכהן, ורוצה להביא להמשך כהונתו. זה מתכתב גם עם הרעיון של המסר בקמפיין הבחירות- המבוגר האחראי.
חוץ מזה, כתיבה על הצלחות היא בהחלט יתרון גדול של האוחז כיום בשרביט העיר, אך אליה וקוץ בה – יש בה מן ההרמה להנחתה, ונסביר:
בהמשך המסר לבוחר, ממשיך ראש העיר במניית הצלחות המערכות השונות בעיר ותפקודן- מערכת החינוך המצליחה, יוזמות מגוונות ושגשוג. האם זה נכון לו? לא בטוח.
ריבוי המועמדים לכאורה אמור באופן אובייקטיבי להעיד כי בעיר יש תחושות שונות מאלה של העירייה הנוכחית, ובקרב אחוז לא קטן של תושבים. נתון זה חשוב, כיוון והוא מביא "טוויסט" בעלילה- האם ראוי להתפאר בכל?
מרבית הדברים בהם מתפאר ראש העיר, הם אותם הדברים אותם מציגים המתמודדים מולו – כלקויים. ניתן יהיה לחזות מעתה ואילך בפינגפונג של ניסיונות לחשוף אמיתות "יותר" אמיתיות משל היריב. בעצם זה כבר התחיל- המתמודד עו"ד חנוך דרך ארליך העלה השבוע פוסט הפונה להלן ישירות, בו הוא מעמיד אותה לכאורה על דיוקם של דברים בעיניו, וגם המועמד עורך הדין אלי נאכט ערך פגישה חושפנית מפתיעה בכך ששודרה עם המתמודד סניה כצנלסון. נראה שקריאת הקרב של מארק צוקרברג לאיילון מאסק עשתה תאבון למתמודדינו, והם החליטו להסיר כפפות.
בהצלחה לנו, התושבים.
אגב, הנה שיר רלוונטי:
