התנהלות בחירות אינה חדשה לאשדודים – מוניציפלית או ארצית. בדרך כלל ידוע לנפשות הפועלות כי כניסה לביצה הפוליטית כרוכה בהרבה חצאי אמיתות, הכפשות ולשון הרע, הרי זה זמן פירעון בו כל טווס רוצה להרשים בנוצותיו, ולעיתים אם אין הן מספיקות לראווה – יבדוק נוצות הטווס שמולו ויחפש דופי.
והנה, הבשורה הגיעה גם לעירנו ונדדו הטווסים לכאן, ומלחמות הענקים הופכות קטנות ולא נעימות. אמש הוגש הדו"ח של מבקר העיריה על התנהלותו לכאורה של מוטי מלכא, מנהל המשכן לאומנויות ונחשב עד לאחרונה כאחד מחבריו האישיים של ראש העיר המכהן לסרי.
הדו"ח אינו חוסך במילים על התנהלות לכאורה קלוקלת, ומדברי מנכ"ל העיריה ניתן אף להסיק כי מלכא לא שיתף פעולה לכאורה עם המבקר, ועשה הכל על מנת להתחמק ממתן תשובות. לדבריו של המנכ"ל, מלכא נענה לשתף פעולה רק לאחר התרעות שנשלחו מטעם מבקר העיריה עצמו.
מנגד – מוטי מלכא לא נשאר חייב, והפיק מסמך בן 14 עמודים המשיב ועונה לטענות, כאשר הגדולה שבהן היא שדו"ח המבקר אינו תמים – אלא פוליטי. בראש ועדת הביקורת עומד מר לחמני , עו"ד ורואה חשבון, שמוכר מסבבי בחיות קודמים כאדם החורט צדק ואיכות שלטונית במערכת המוניציפאלי.
במכתב התגובה הארוך והמנומק, דוחה מלכא את הטענות בכל תוקף – הוא מציין את פועלו והתנהלותו ההתנדבותית בעיר לרווחת התושבים, ומדגיש כי הכל נעשה באישורו ובעידודו של ראש העיר לסרי-
"לצערי המבקר בחרר לעשות מעשים פסולים בעבודת הביקורת, והעלים/השמיט תגובות, והגדיל לעשות כשהביא פרשנויות מניפולטיביות ב'דו"ח הביקורת המיוחד…4 גרסאות שונות, כאשר את האחרונה בהן העביר כשלושה ימים לפני ועדת הביקורת…חמור מכך, המבקר הקפיד לרשום בתחתית כל עמוד, שלפי פקודת העיריות, חל איסור לפרסם טיוטת דו"ח ביקורת לפני המועד הקבוע לכך בחוק…ומי שעובר על כך דינו מאסר שנה. וראה הפלא ופלא, המבקר עצמו העביר את דו"ח הביקורת הסופי לאחרים, ומשם הם עברו הלאה".
מלכא דורש לאכוף על פי דין התנהלות זו, ולהעבירה לערכאות האכיפה; לדבריו נפגש עם תמיר בראנץ, סגן מבקר העיריה ושם קיבל אישור לאיך אמור להראות הליך הגשת דו"ח, ובכך יש בעצם הודאה בריש גלי על כך שההליך לא היה תקין, וכי טיוטת הדו"ח והמסמך עצמו נידונו במשרדו של מנכ"ל העיריה (מגיש התלונה!!!), ולכאורה ניתן להבין אולי כי הביקורת הוזמנה על ידי המנכ"ל וההתעסקות בה היתה שלא לפי הנהלים.
לטענותיו על עיסוקים נוספים גיחך מלכא, והביע תמיהה על אכיפה סלקטיבית, בזמן שעובדי עירייה אחרים מונו על ידי ראש העיר לתפקידים בדירקטוריונים עירוניים, אך לא נעשה בענייניהם דבר.
מוטי מלכא, זוכה פרס ישראל על הקמת התזמורת האנדלוסית יחד עם לסרי, מזכיר את ההצלחות של המשכן אותו הוא מנהל – "תאגיד המשכן לאומנויות הבמה ופיס אשדוד, שאני משמש בו המנכ"ל מאז היווסדו בשנת 2012 התנהל ומתנהל במקצועיות, בניהול תקין ומופתי, ללא גיעונות כלל, תוך עמידה מלאה ביעדי התאגיד ומטרותיו… המשכן ואני זכינו להכרה והעררכה בקרב הקהל הרב, התקשות הארצית והמקומית, וזאת לצד הפרסים – פרס מתנאל היוקרתי לפסטיבל מדיטרנה, פרס גאון, פרס אמ"י, פרס איגוד תאגידים עירוניים עוד.
שאלות בלתי תלויות עולות כאן לבוחר האשדודי – מוטי מלכא זכה לא לשווא לשבחים במהלך כהונתו ומעורבותו בחיי הקהילה והתרבות של אשדוד, בין היתר על ניהול המשכן. אם כך, באשר לדו"ח המבקר, האם העיתוי של הנחתו על השולחן רלוונטית? ואם אמת יש בדו"ח – מדוע רק עתה מפורסם?
אם הליך המבקר והדו"חות ידועים לעוסקים בהם במקצועיות, איך קורה שעל פי טענות מלכא, הדו"ח עובר לפני בדיקה למשרד כזה או אחר?
נקווה מכאן שבבחירות האלה נראה יותר שיח עירוני מצמיח, ופחות סגירת חשבונות אישיים ואגו של דמויות פוליטיות מכל צד.
