מכבי תל אביב הגדולה עם תקציבי העתק, ג׳ורדי קרוייף וכל השמות הגדולים חיפשה איך להעביר את הזמן ולצאת בשן ועין מהמשחק מול אשדוד, זה לא התחיל כך, עד המחצית הראשונה הצליחה אשדוד בעיקר לא לספוג יותר משני שערים וחצי המגרש הצפוני יכל להיות מושכר למחלקת הנוער לאימון.
מכבי ת״א כבר בדקה הראשונה הראתה שהיא באה לנצח, שער מהיר של אוסקר סקאריונה תוך דקה ופנדל שספק אם היה שווה שריקה של בן חיים היו אמורים לשבור את את החבורה הצעירה של רוני אוואט, אך ניצול טעות של קינדה בדקה ה-40 וצמצום לשער אחד השיג את התוצאה ההפוכה בדיוק ומי שנלחץ לפינה היו דווקא הגלקטיקוס מת״א.
במחצית השניה פתח אוואט עם חילוף כפול, התקפי יותר, עם מיכאל אוחנה ואור אינברום. השינוי הקיצוני ביכולת של אשדוד מעלה תהיות מדוע לא פתח המאמן עם אותו הרכב של המחצית השניה, אין ספק שדברים היו נראים אחרת, אשדוד הצליחה למצבי 100% בהתקפה בזכות משחק התקפי ומשוחרר ומכבי ת״א צריכה להיות זו שתנשום לרווחה בעקבות הניצחון הדחוק.
הקהל הצהוב שבא מת״א לא הסתיר את מחאתו לקבוצה בצהוב שלמרות ניצחונה לא יכולה להתגאות ביכולתה, אשדוד נשארת עם הסימפטיה והמילים החמות אך עם 0 נקודות כששני מחזורים כבר מאחוריה.
מילה טובה להנהלת הקבוצה על כ-2,000 אוהדים ועידוד מאסיבי. במחצית הוקירה מ.ס אשדוד את 2 שחקני העבר אייל אלמושנינו ושרון עמר, להם חילקה גביעי הוקרה על תרומתם ארוכת השנים למועדון.
