לדברי עו"ד שני ליבמן, מורגשת גאות בתופעת הניכור ההורי בכל אזורי הארץ, אך במיוחד בגוש דן, דרום השרון ובשפלה. לדבריה הדבר נובע ככל הנראה מייעוץ אינטרסנטי והרסני המוענק לגרושים וגרושות. "תסמונת הניכור ההורי גורמת לילד להיקלע למציאות מעוותת. הוא חש כיתום מאחד ההורים, בעוד שההורה בחיים" אומרת עו"ד ליבמן.

ניכור הורי הינו מצב שבו ילד מתנכר לאחד מהוריו ומסרב לקיים עמו כל קשר. על פי מחקרים, כרבע מהילדים להורים המנהלים מאבק משמורת – לוקים בתופעה.

לדברי עו"ד ליבמן, עשרות מקרים של ניכור הורי הגיעו לאחרונה לטיפול הועדה העוסקת בנושא מטעם לשכת עורכי הדין בה היא חברה, רבים מהם מאזור השפלה, דרום השרון וגוש דן.

"באש הקרב על המשמורת – שוכחים ההורים שהניזוקים הישירים והעיקריים מהתופעה הם הילדים", מזהירה עו"ד ליבמן.

לדבריה, על פי רוב, רק אחד מההורים מסית את הילד כלפי ההורה השני, ובעקבות כך הילד נקלע למציאות בה הוא מתחיל לתפוש בצורה מעוותת את ההורה המנוכר, וחש כיתום ממנו בעודו בחיים.

והמקרים רבים: אם שהעניקה לילדיה מתנות גדולות כאשר סירבו לפגוש את אביהם; אב שעזב את אזור השפלה לישוב בצפון הארץ והחל במסע הכפשות נגד האם במטרה להעביר את הילדים אליו; אם שהוציאה את הילד מוקדם מהגן בימים שהאב צריך לאסוף אותו – וסיכלה בכך את הסדרי הראיה, ועוד.

לדברי עו"ד ליבמן בכל המקרים הילד נמצא בנתק חלקי עד מלא מההורה המנוכר –  והמצב הזמני עלול לגלוש פעמים רבות למציאות בלתי הפיכה.

אל משרדה של עו"ד ליבמן הגיעו מקרים לא מעטים של ניכור הורי מאזור מרכז הארץ בתקופה האחרונה, ולדבריה, מקרים רבים נוספים מטופלים בוועדה לניכור הורי בלשכת עורכי הדין בה היא חברה.

לדברי עו"ד ליבמן, תופעה כזו לא סתם משתרשת באזור גאוגרפי, אם כי לא חסרים מקרים נוספים כאלה בכל רחבי הארץ. מאחורי התופעה קיימת מגמה מגונה, שמלובה לעיתים על ידי עורכי דין לוחמניים, המעודדים את לקוחותיהם להשתמש בילדים בקרדום לחפור בו נגד בן או בת הזוג.

באחד מהמקרים, סירבה האם לאפשר לאב להלין את הילד בביתו, ונאבקה על כך ארוכות בבית המשפט. גם לאחר שבית המשפט קבע שאין שום סיבה שהילד ישן אצל אביו, לא קיבלה זאת האישה בלב קל, והזמינה ניידת משטרה אל ביתו בתואנות שווא. לדברי עו"ד ליבמן, הילד חווה טראומה מהמקרה, וסירב מאותו יום ואילך לשהות בבית אביו – ולמעשה מייחס הילד לאב את האשמה לטראומה אותה חווה.

במקרה נוסף נחשף כי האם מעניקה מתנות יקרות ערך לילדים בכל פעם שהם מסרבים לפגוש את אביהם, וכתוצאה מכך האב נמצא עמם בנתק מוחלט.

עו"ד ליבמן פנתה בעקבות שני המקרים למוסדות הרווחה, בבקשה שייערך תסקיר של מסוגלות הורית לאבות ולאמהות, על מנת לבדוק מדוע נוצר ניכור הורי, ובעקבות התוצאות דרשה מביהמ"ש לפסוק על העברת המשמורת אל ההורה המנוכר. בקרוב צפויים בתי המשפט לתת את החלטותיהם בבקשותיה.

במקרה נוסף, הורים גרושים מאזור השרון חתמו על הסכם גירושין הכולל משמורת משותפת. האב החליט בפתאומיות לעבור לצפון הארץ ועקב כך הופסקה המשמורת המשותפת. במקביל החל האב להסית את הילדים נגד אמם וניסה לשכנעם לעבור להתגורר עמו. בעקבות כך חלה התדרדרות חמורה ביחסי האם והילדים, והקשר ביניהם נותק.

עו"ד ליבמן המטפלת במקרה, טוענת שהניכור, במקרה זה, השתרש במידה כה רבה, עד שבשלב זה, גם אם ייכפו הסדרי ראייה על הילדים – השנאה של הילדים לאמם עלולה רק להחמיר. במקרים כאלה, אומרת עו"ד ליבמן, יש להיעזר בסבלנות, לפעול, במשולב עם אנשי מקצוע, לרקימת ערוצי תקשורת פעילים עם הילדים – שביום מן הימים ייאחו את הקשר שנותק, ובמקביל לנסות ולגרום להורה המנכר להבין את הנזק הקשה שהוא גורם במעשיו לילדים.

לדברי עו"ד ליבמן, הגלישה לנתק מוחלט בין הילד להורה המנוכר, ולשנאה שרק הזמן יוכל לרפא – הם מהירים מאד, וקשה מאד להפוך את המגמה – ועל כן, כאשר מתגלים הסימנים הראשונים של ניכור הורי – מומלץ לפנות לייעוץ משפטי – על מנת לעצור את התופעה באיבה.

בית המשפט מתקשה לסייע

"על אף שניכור הורי הוא תופעה מטרידה ומסוכנת, החוק כלל אינו מתייחס אליו", אומרת עו"ד ליבמן, "המושג הוא למעשה יציר המציאות ומחקרים פסיכולוגיים". עו"ד ליבמן מבקשת לשנות זאת על ידי הצעת חוק שיוזמת הוועדה לניכור הורי בלשכת עורכי הדין, שבה היא חברה. לדבריה, כל עוד החוק לא עובר שינוי, בית המשפט לא יוכל לטפל כראוי בניכור ההורי.

הפיתרון לבעיה החמורה נשמע פשוט. לדברי עו"ד ליבמן, מחקרים בינלאומיים בתחום מוכיחים כי כאשר מעבירים את המשמורת מההורה המנכר אל ההורה המנוכר, הבעיה בדרך כלל נפתרת. "אבל בפועל הצעד הזה פשוט לא קורה. בתי המשפט לא יודעים כיצד להתמודד עם הבעיה, ועד שמתבצעת סוג של תגובה מטעם המערכת המשפטית, המצב כבר בלתי הפיך – הילד מסרב לכל סוג של  קשר עם ההורה המנוכר" אומרת עו"ד ליבמן.

על מנת לשפר את סיכויי הצלחת הטיפול בתסמונת, אומרת עו"ד ליבמן, יש לנסות לזהות אותה כמה שיותר מוקדם – ולהפעיל את הכלים המוגבלים שהחוק מעניק – על מנת לגדוע אותה באיבה.

מה הם הסימנים לתופעה? פסיכולוגים מסבירים

אתר בטיפולנט סוקר את התופעה ואת הסימנים לה:

"ניכור הורי העסיק אנשי מקצוע בעשורים האחרונים אך רק ב-1985 נטבע המונח 'סינדרום הניכור ההורי' על ידי ריצ'ארד גרדנר, אשר ראה אותו כתת סוג של התעללות רגשית של ההורה בילד. הניכור ההורי יתבטא בדרכים שונות אשר נוגעות הן להורה אליו מתנכר הילד והן להורה ה"אהוב": הילד המתנכר יצהיר באינטנסיביות על פחדיו או סלידתו מההורה שהיה אהוב קודם לכן ויפגין נאמנות מוחלטת להורה השני, ה"מושלם". במקרים רבים הילד יתעקש כי הנתק מההורה נעשה מיוזמתו בלבד, אך יצדיק את הנתק באמצעות טיעונים אשר ברור שצוטטו מדברי ההורה השני (לדוגמא, ילד בן שמונה הטוען כי אמו "אינפנטילית ולא בשלה"). לחלופין, עשוי הילד להצדיק את הנתק באמצעות טיעונים בלתי רציונליים- "אני שונא אותו כי הוא מבשל מגעיל". כמו כן, הילד יפגין אדישות לרגשותיו של ההורה הדחוי ("זאת בעיה שלה") ולנסיונותיו לחדש עמו את הקשר, ובמקרים רבים ינתק את הקשר גם עם משפחתו המורחבת של ההורה הדחוי. ממצאים מחקריים מצביעים על כך שכ-25% מהילדים אשר הוריהם נמצאים בקונפליקט קשה סביב נושא המשמורת מפתחים ניכור הורי כלפי אחד ההורים (שימו לב, אחוזים אלו אינם מתייחסים לילדים להורים גרושים אלא לאלו שמנהלים מאבקי משמורת קשים!). במרבית המקרים, הניכור יתפתח בגילאי 9-15 עקב הסתה ממושכת של ההורה נגד ההורה השני ומניעת או צמצום הקשר בינו לבין הילד. זאת, בדרך כלל, כתוצאה מהפגיעה הקשה שחווה ההורה בערכו העצמי ו/או מרצונו לנקום בהורה השני ("היא בגדה בי? אני אראה לה מה זה!"). בהתאם, הילד מפתח חוסר אמון וסלידה מההורה, מאבד עניין בקשר איתו ועם הזמן מתרחק ממנו או מסרב לראותו. יש הטוענים כי בחלק מן המקרים עשוי הניכור ההורי להתפתח גם ללא הסתה ישירה של אחד ההורים: הילד אינו מסוגל עוד לעמוד בקונפליקט התמידי המאלץ אותו לבחור בין ההורים, ולכן יבחר בסופו של דבר באחד ההורים.

הצעת חוק שעשויה לגרום למהפכה בתופעה

הצעת החוק שיוזמת הועדה לניכור הורי בלשכת עורכי הדין כוללת ארבעה סעיפים עיקריים:

זמן התגובה של בתי המשפט – בתי המשפט יחויבו להגיב בתוך 45 ימים על טענות הצדדים לניכור הורי.

אופן ביצוע תסקיר הרווחה – העובדים הסוציאליים יכינו תסקיר זריז וחלקי,  שיתייחס רק לשאלת ההסתה והניכור. "כיום המצב הוא שהתסקירים מוגשים באיחור רב, רק לאחר שהתופעה כבר השתרשה" אומרת עו"ד ליבמן.

הטלת קנסות גבוהים – בעקבות כל מפגש שיימנע בין הילד או הילדים להורה המנוכר ייקנס ההורה המשמורן על ידי בית המשפט באלפי שקלים. לדברי עו"ד ליבמן, כיום הסנקציה הזו מופעלת במסורה, והקנסות הם של מאות שקלים בלבד

העברת המשמורת – בניגוד למצב כיום, שבו הנושא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, במקרים חריפים יחייב החוק את העברת המשמורת מההורה המנכר אל ההורה המנוכר.

גם הילדים יוצאים לדרך חדשה

מקרים רבים של ניכור הורי הגיעו לאחרונה לשולחנה של עו"ד שני ליבמן – חלקם הגדול מאזור גוש דן השפלה ודרום השרון. לדבריה, ייתכן שמאחורי המגמה עומד ייעוץ משפטי שגוי וציני, הפועל לרעת הילדים, ומטרתו לאפשר לגרושים או לגרושות לזכות בהם.

לדברי עו"ד ליבמן, הליך גירושין יוצר, באופן טבעי, משקעים רבים בין הגבר לאישה, אבל אסור להתיר הסתה מצד הורה אחד נגד ההורה השני. "לא רק ההורים יוצאים מהליך הגירושין לדרך חדשה, שאמורה להיות טובה יותר", אומרת עו"ד ליבמן. "גם הילדים, או אולי בעיקר הילדים, זקוקים לדרך כזאת. מאבק כזה בין ההורים עלול לגרום לילדים לנזקים נפשיים וחברתיים קשים ולחוסר ביטחון. הילדים – כדי לצאת מההליך עם כמה שפחות נזקים – זקוקים לשני הורים מפרגנים ותומכים".

עו"ד ומגשרת שני ליבמן שותפה במשרד עוה"ד גולדפרב ושות' ומנהלת מחלקת דיני משפחה, עוסקת רבות בדיני משפחה, גירושין, קביעת משמורת, מזונות, צוואות וירושות וגם וניהול מאבקים להפסקת ניכור הורי. עו"ד ליבמן חברה בוועדות רבות במחוז ת"א והמרכז, ס. יו"ר הוועדה לענייני משפחה של מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין וכן הוועדה לניכור הורי.