יום הכיפורים הוא יום קונצנזוסי כמעט בישראל, ואפשר לנסות ולהבין את זה מעניין המנהגים- עם השנים ובזכות הגיוון בעדות המרובות בארץ ישראל, יצא שהרבה קהילות הביאו עימן מנהגים וטעמים רבים, ודווקא ביום הכיפורים הגיוון יוצר שלם מעניין ויפה:

לדוגמא הפיוט "אדון הסליחות", שנכתב לפני שנים רבות (ועליו נוסיף בפעם הבאה), ויש הרבה על הפיוט המיוחד שנכתב עם הידורים לשוניים, והוא מגיע מיהדות ספרד.

כך גם המנהג "תשליך", שאפשר כבר להבין מאיך שהוגים אותו (במלעיל מדגישים את ההברה הלפני אחרונה – תש, במקום את ההברה האחרונה של המילה – "ליך")- שמקורו אשכנז (גרמניה). באשדוד אגב, זכינו בתנאי קל"ב ותשליך יכול לעשות כל אחד במרחק הליכה או נסיעה קלילה לחוף.

את המושג תשליך רואים ומכירים רק מהמאה ה14, ואין לו איזכורים נוספים לפני כן. למעשה הוא מופיע לראשונה (לפי הספריה הלאומית, כבוד!) בכתבים מהמאה ה15 של יהודי גרמניה. תשליך מלשון השלכת החטאים.

מקורו ככל הנראה באגדה המספרת כי בעת שאברהם אבינו נדרש לעקוד את יצחק, ניסה השטן להכשיל את אברהם מביצוע העקדה והציב מולו נהר/מקור מים גדול.
אברהם שהחל צועד בתוך המים עם יצחק, התקדם וקרא לעזרה מהקב"ה שיבוא לו לעזר, כי במקום שיפיץ אברהם את התורה, מגיעים לו המים עד נפש. לאחר שנענה בחיוב, חולץ מהמים ע"י הבורא והסוף ידוע- אנחנו כאן על המפה.

לנרטיב הזה נוספו מסורות שהצטרפו למנהג התשליך עם הסבר קליל, והעניקו לו עוד מימדים רוחניים. למעשה, לא לקח זמן רב מאז שהנוהג התפשט לכלל יהודי אשכנז, יהודי איטליה ואף הגיע לחלק קטן מקהילת יהדות ספרד. בימינו הוא הפך אפילו למפגש חברתי לקראת השנה חדשה, והמהדרין משלבים בו גם מסרים חברתיים חשובים מדי פעם, שבאופן קסום קשורים לאקטואליה.

אבל, היות והמנהג היה לפני הבחירות וישאר אחרי, הנה כמה הסברים על המשמעויות שבו, שיזכירו לנו כי המנהג שייך לכל בני ובנות הארץ- על כל עדותיהם ובחירותיהם בקלפי:

הברכה:
”וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם”.
מקור הברכה בספר מיכה, ז', י"ח–כ', משוייכת לכתיבה בעת גלות בבל ומטרתה לטעת תקווה בסוף נבואותיו (ושכשקוראים אותן, אפשר להבין איך הגיע הרעיון להשליך משהו לים, ורצוי שיהיו אלה החטאים!).

ים/מים?
ובכן, מקור מים על שום משמעות המים והניקיון, אך עם דגים כלולים בו- הרי זה משובח. דגים הם סמל לפריון ולשפע, וישנה גם הטענה כי כשם שדייג שופט את הדגים שעלו בחכתו ובורר אותם על טיבם- גם היושב במרומים בודק את מעשיו של בני עמו, אחד אחת.
מבדיקה נוספת מעניין לראות שבקרב יהודי כורדיסטאן, שגם אליהם הגיע המנהג, היו שקפצו עם הבגדים (ממש ככה) למקור מים.

ומה עשו מי שלא גרו ליד ים?

נהוג היה לחפור בור בקירבת בית הכנסת ולהשתמש בו.

אך 70 פנים לתורה, וכך גם למנהגים- קהילות קטנות מאד מקרב יהודי ספרד לא קיבלו את המנהג, כמו גם רוב קהילות תימן וגם הפרושים, צאצאים של הגר"א מירושלים (יהודים מליטא ורוסיה הלבנה שהגיעו לארץ במאה ה19).בכתבה זו בחרנו להיות מקוריים ולצרף תמונה מקורית שצולמה כאילו במאה ה15, בעת ביצוע תשליך. הקרדיט לבינה המלאכותית.

בתמונה הראשית ביקשנו מהבינה המלאכותית תמונה של איש מהמאה ה15, משליך בארגז חשבונות ששולמו לנהר (אחרי ששמר עותקים).