360 מילים, זה מספר המילים שהתבקשו חברי המועצה לכלול בנאומם ההיסטורי כראשי סיעות. היה מי שעקץ, היה מי שרמז, היה מי שריגש והיה מי שהתרגש… והיה את אלי נכט, שחי בדיוק בשביל השורה הזאת וזו הסיבה שלא נרחיב ולא נשתף פעולה עם הניסיון לגנוב את ההצגה מערב היסטורי זה.

מי שהיה צריך הוכחה חותכת לכוחה של עשייה ממשית היה צריך להיות נוכח הערב בטקס כינון המועצה. בחלק הראשון בו נפדה המועצה מחבריה בקדנציה הקודמת ניתן היה בבירור להבחין ב-2 חברי מועצה שזכו להערכה טוטאלית ללא קשר לצד הפוליטי בו הם נמצאים, אינג׳ צבי צילקר ויהודה פרנקל, ששמותיהם הוקראו נעמד כל הקהל על הרגליים ונתן את כל מה שיש לו במחיאות הכפיים. כי יש רגעים שצריך להיות אמיתי עם עצמך ללא קשר לפתק שהחלטת לשים בקלפי.

אולי בגלל גילם ואולי בגלל עשייתם הבלתי נלאית מה שבטוח שמדובר בדור של נפילים שהולך ונעלם ואנחנו כנראה יודעים לפחות להיפרד מהם בצורה מכובדת גם אם בחרנו לא לבחור בהם.

אז מה היה לנו?

29 החברים/ות שעלו בזה אחר זו לבמה נראו רובם מרוצים, 25 מתוך 29 עלו מחוייכים במיוחד עם הסכם קואליציוני חתום והבטחה ל-5 שנים של תחום עשייה, גם ש״ס על ששת המנדטים שלה שהגיעה בזמן פציעות לקואליציה שכחה לפחות לערב אחד מכל ההשמצות ההדדיות ופרגנו לראש העיר בדברי הלל.

נאומו של ראש העיר היה זה שתפס את מרבית הפוקוס, 2 רגעים מאוד מיוחדים נתפסו בעדשת ההיסטוריה ויזכרו לעוד הרבה שנים, הראשון היה שהודה לאימו ואחיותיה של מרים אשתו ז״ל, נחנק ראש העיר יחיאל לסרי מהתרגשות וכל האולם איתו, לסרי נתפס ברגע של חולשה שתורגם מיידית לעוצמה אנושית ורגשית.

הרגע השני הוא הרגע שבו הכריז לסרי על קריאת קרית התרבות הכוללת את מתחם העירייה, בית יד לבנים, המרפ״ד, מונארט והמשכן לאמנויות הבמה על שמו של ראש העיר המיתולוגי צבי צילקר. ההחלטה זכתה למחיאות כפיים סוערות ומשכן שלם שנעמד על הרגליים.

לסרי פרגן לכוחות החדשים ולסגנית הראשונה של העיר אשדוד, ולכל השותפים שמגשימים את רצון הבוחר.

ביום רביעי, תתקיים הישיבה הראשונה של המועצה ה-11 של העיר אשדוד, שם ככל הנראה זו תהיה הפעם האחרונה שכולם יהיו בכזה היי… עד אז בואו נהנה מכמה ימים יפים של אחדות ואופטימיות ונאחל הצלחה לכולם/ן. הצלחה שלהם/ן זו הצלחה שלנו. חג שמח.