כמידי חודש, ביום הרביעי הראשון לתחילת כל חודש מתקיימת ישיבת מועצת העיר, האירוע הפוליטי של החודש. אופוזיציה כמו אופוזיציה נהנית מרגעי התהילה היחידים שיש לה בחודש ומכאן מתחיל פסטיבל ההצעות לסדר. זה נכון שבדרך כלל כל ההצעות נפסלות בגלל פופוליזם משני הצדדים אבל הן בהחלט מעידות על חריצות במיוחד כשהאופציה השניה היא גם לשבת באופוזיציה וגם לא להציע כלום.
עמירם בן זקן, חבר מועצת העיר מסיעת ״אין לנו עוד אשדוד ״ בראשותה של הלן גלבר דואג להכניס מידי חודש הצעה לסדר, לפחות אחת, לא שהוא הצליח להעביר יותר מדי ובדרך כלל זוכה לתשובות לקוניות על הצעותיו (שלפעמים גם הן לקוניות) אבל אין ספק שההתמדה בסוף תשתלם ובן זקן בונה את עצמו כחבר מועצה חרוץ, שקדן ובעיקר מחובר.
בישיבה מחר יעלה בן זקן את נושא השיטור הקהילתי ברובע ב׳ ןיקבל ככל הנראה את התשובה על הרחבת הנקודה הקיימת שפרסמה העירייה בשבוע שעבר שלא תספק אותו מן הסתם.
עוד הצעה לסדר היא ההתמודדות עם הפרעות של בני נוער בפארקים בשעות הלילה, ורחוב באשדוד על שמו של זאב רווח ז"ל שהלך לאחרונה לעולמו.
חברי מועצת העיר מהאופוזיציה פועלים לרוב מתוך תחושת שליחות עמוקה ואחריות ציבורית, למרות הידיעה שהצעותיהם נדחות כמעט תמיד על ידי הקואליציה. הם פועלים בהתנדבות, לעיתים קרובות ללא כל תגמול, מתוך אמונה בערכים של דמוקרטיה, יושרה ושקיפות, ומקדישים מזמנם וכישוריהם כדי לקדם יוזמות שייטיבו עם התושבים. למרות חוסר ההכרה הרשמית ולמרות שהם מוצאים את עצמם לא פעם במאבק חסר סיכוי, הם ממשיכים משום שהם רואים בעצמם שומרי סף – אלה שמונעים החלטות מזיקות, חושפים כשלים, ומציבים אלטרנטיבה לשלטון הקיים. על כן, ישנה חשיבות רבה בתגמול חברי האופוזיציה הללו, בין אם באמצעות הכרה רשמית, כלים מקצועיים או משאבים נוספים, שכן הם מהווים חלק חיוני באיזון המערכת הדמוקרטית. חיזוק מעמדם יאפשר להם לפעול ביתר נחישות ויעילות לטובת הציבור, וימנע מצב בו ביקורת לגיטימית נדחקת הצידה בשל חוסר אמצעים או הערכה.