שוב מניפים דגלים – חגיגות העצמאות הראשונות מאז השבעה באוקטובר נושאות בתוכן מסר של תקווה, אחדות ותקומה

שבעה חודשים עברו מאז אחד הימים הכואבים בתולדות המדינה – ה-7 באוקטובר. מאז אותו בוקר חשוך, המדינה כולה עברה טלטלה – באובדן, בכאב, במלחמה, ובשבר הלאומי והאישי שפגש כל אחת ואחד מאיתנו.

והשנה, דווקא מתוך העפר, מתוך הצלקות שעדיין טריות, מדינת ישראל יוצאת לחגוג את יום העצמאות – לא באותו אופן, לא באותה קלות דעת, אלא מתוך בחירה עמוקה לחזור לחיים, לבחור באור, ולעמוד יחד – כעם, כקהילה, כעיר – ולומר: אנחנו כאן.

אירועי יום העצמאות השנה יהיו הראשונים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ומעבר למשמעות הלאומית, הם מבטאים כמיהה משותפת לרגע של נשימה, של שגרה, של גאווה.

מתוך הבנה עמוקה למציאות הרגשית הקיימת – ובמיוחד לאור ריבוי מקרי פוסט-טראומה בקרב לוחמים, אזרחים ונפגעי האסון – התקבלה השנה החלטה שלא לקיים מופעי זיקוקים. ההחלטה, אותה הוביל ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי, נבעה מתוך רגישות אנושית, הקשבה ואחריות, וזכתה לקונצנזוס רחב בעיר ובקרב הציבור כולו.

ביום העצמאות הזה, נניף דגלים לא רק כסמל למדינה שקמה, אלא גם לאנשים – למיליונים שממשיכים לקום, להחזיק, להאמין. כי גם מתוך השבר – אנחנו נושמים תקומה.