כמידי שנה, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, עובדי עיריית אשדוד התכנסו בבית יד לבנים לטקס זיכרון לששת מליוני היהודים אשר נטבחו ע״י הנאצים הארורים במלחמת העולם ה-II. את הטקס הפיקו השנה עובדי מינהל התפעול בראשותו של מר שלמה רוטנברג.

עיריית אשדוד מקיימת מזה כמה שנים מסורת ארגונית חשובה ומנחילה לעובדיה ערכים של שימור הזיכרון והנצחת המאורע הנוראי שפקד את העולם היהודי במלחמת העולם השנייה. ״זה כמה שנים שאנו עורכים את הטקס החשוב הזה, שאלמלא כן רק מעט מעובדינו היו זוכים להשתתף בטקס רשמי המנציח את זכר הנספים״ אומרים בעירייה ומדגישים את חשיבות האירוע כאקט לשימור הזיכרון הלאומי. 

אגף האירועים בעיריית אשדוד אחראי על הפקת האירוע כאשר בכל שנה מינהל אחר בעיריית אשדוד נוטל את האחריות על האירוע ועל ביצוע הטקס בפועל. השנה, מינהל התפעול התכבד לקיים את הטקס, ובאמצעות עובדי המינהל ולהקת הגדוד העברי – הלהקה הייצוגית של עיריית אשדוד, הם הפיקו טקס מכובד הראוי להערכה. עובדי התפעול הפיקו אירוע לתפארת והנהיגו חידוש: כל הטקסטים נכתבו ע"י עובדי התפעול בדגש על סיפורים אישיים, העוברים בתוך המשפחה, ומספרים את הסיפור הכואב של שואת יהודי אירופה.

הטקס נפתח בסרטון המציג לקט ציורים שנאספו מהגטאות וממחנות ההשמדה ומשקפות את הזוועות הנוראיות שעשו הנאצים ביהודים, מנקודת מבטם של הקורבנות. הסרטון, על רקע השיר המפורסם ״אלי אלי שלא ייגמר לעולם״, יצר את האווירה המטלטלת והזכירה לכולם את מה שנעשה ביהודים אך לפני 70 שנה, כשהעולם שתק. 

ראש העיר ד״ר יחיאל לסרי נשא דברי זיכרון והדגיש את המשימה החשובה ביותר שמונחת על סדר יומה של האומה היהודית והישראלית – שימור הזיכרון והנחלתו לדורות הבאים. ״זו שליחות עמוקה, מעבר לעניין המוסרי, וזאת על רקע הסקר שהתפרסם אך בשבוע שעבר ומדבר על כך שזיכרון השואה הולך ומתעמעם בקרב הדור הצעיר״. ד״ר לסרי התייחס לנושא המלווה השנה את כל הטקסים בישראל והוא החזרה לחיים וההישרדות לאחר זוועות השואה. הוא ציין גם ש"זו ההזדמנות שלנו להתייחד עם אחינו היהודים יוצאי בריה״מ, ש-2.7 מליון יהודים מבריה״מ מצאו את מותם בשואה, בשקט ובמעט מאוד תיעוד". ד"ר לסרי ציין את קליטת יהודי בריה״מ ואמר: "אנחנו עומדים איתם בקשר קבוע. חובה לחזק ולעזור להם ולניצולים שעדיין חיים אתנו, כך שלפחות את שארית חייהם הם יעבירו בצורה ראויה". 

השנה כאמור, כל הטקסטים נכתבו ע״י העובדים עצמם והוקראו ע״י העובדים. החידוש המיוחד שהפך את הטקס למרשים במיוחד ויצר את הזיקה האישית של כל עובד לנושא השואה, היו הסיפורים האישיים שנכתבו והובאו לטקס ע"י עובדי עירייה שבני משפחותיהם חוו על בשרם את מוראות השואה. כך הציגו כל מדליקי המשואות את סיפוריהם המשפחתיים, ונשמעו עדויות על סבא רבא מהעיר קישינב ששיכל את ילדיו ורק קומץ שרד, על סבא וסבתא מעיירה פולנית שגברו על הבלתי אפשרי והתגלגלו לצרפת ומשם לישראל, על עיירות שעלו באש ועל ניצולים בודדים ששרדו ונשאו על שכמם את זכר בני משפחותיהם.  

לאחר קריאת יזכור מפיו של דני אלגרט, שהיה אחראי על רוב הטקסטים בטקס, מזמור תהילים ואמירת קדיש של אהרון מור המשמש כשליח ציבור בקהילתו, עלה ראש מינהל התפעול מר שלמה רוטנברג וריתק את הקהל בסיפורו האישי ובמסע שעשה כדי להתחקות אחר שורשי המשפחה והעיירה היהודית שהושמדה כליל על ידי הקלגסים הנאציים.

ציבור עובדי העירייה הנרגשים, הביעו את הערכתם ותודתם למפיקי האירוע המכונן והודו לחבריהם על הפתיחות והנכונות לשתף את הכלל בסיפורם האישי. בטקסי זיכרון אין מחיאות כפיים אך העובדים בחרו לפרגן בצורה מכובדת כאשר נגשו אל חבריהם ממינהל התפעול והודו להם על הטקס ועל הדרך הייחודית ליישום החזון החשוב של זיכרון השואה והנצחת זכר הנספים.