צהרי חג שבועות, לבשנו לבן וחשבנו שהירוק של פארק לכיש אשדוד המכונה פל״א (רמז: פלא לא היה שם) ישלים את התמונה לטיול צהריים זוגי. לא יודע ממה עדיף להתבאס, ממקום כל כך יפה בלי אנשים, או ממקומות מוזנחים שיש בהם הרבה אנשים. כשהגעתי לפארק הבנתי שאנשים יותר חשובים ממקום. אנשים תמיד עושים וייב חיובי, מה שמקום יפה, יפה ככל שיהיה ללא נשמה וחיים לא יודע לעשות.

אי אפשר להסביר את חוויית פארק לכיש בצהרי היום, 2 קילומטר של הליכה אפוקליפטית ללא יכולת להתעמת עם נפש חיה, זו אולי הסיבה ששמו שם חיות כדי שמישהו ינשום שם לפחות.

אשמח לדעת איך בחברה לתיירות מצליחים להרדם בלילה שפנינה כזאת עם עלויות אחזקה מטורפות נותנת כמעט 0 תמורה לתושביה מלבד פסטיבל כזה אחר שמתקיים שם פעם בשנה.

ניקו כבר את הנחל, הביאו סירות אבל מחסור בצל ומעש, בקיוסק אחד לרפואה לרכוש מים שלא לדבר על קפה או גלידה או סלסלת פיקניק רחמנא לצלן… אפס אווירה ואפס השקעה בחווייה לתושב.

הכל קיים חוץ ממעוף ויזמות. ערים אחרות היו מתפללות וחולמות על נכס כזה, ריאה ירוקה ומטופחת להפליא, אבל עם אפס מחשבה על הצעד הבא.

כל מה שצריך זה מכרז מהיר ל-6 פוד-טראקים משפך הנחל ועד לפארק אתגרים קצת קפה, קצת גלידה, קצת מאפים… שיהיה מה לעשות ב-2 ק״מ הליכה, על מוסיקת רקע אשמח לחלום.

הקיץ כבר פה, חבל שהוא הפתיע את חברת התיירות האחראית לפארק, אולי בשנה הבאה ישימו שם תזכורת שביוני מתחיל הקיץ ועדיף להערך בחורף.