כשישבתי ותכננתי להקים את מועדון הריצה שלי, לפני בערך שלוש שנים' בדיוק בתקופה הזו כתבתי לעצמי את "האני מאמין" שלי כמאמן וכרץ והצבתי מטרות בפן האישי ובפן הקבוצתי. חלקם לטווח הקצר בדרך ליעד גדול יותר.
עם הזמן, שהקבוצה קרמה עור וגידים, חברי הקבוצה נחשפו לחלק מהמטרות וגם הם לקחו בהן חלק להגשמתן. בהמשך חלקם סיגלו לעצמם את צורת העבודה של להציב מטרות באופן אישי ולעבוד לפיהן לא משנה מה קורה מסביב.
אחד הדברים שהיו ועדיין מאוד חשובים בעיניי זה לחבר בין מגוון הרצים למרות הפרשי הרמות ופערי הגיל וליצור סוג של משפחה, משפחת רצים!!
הדבר השני שתמיד חשוב הוא להנות ממה שאנחנו עושים,לרוץ בהנאה וליצור לעצצמנו ולסובבים שלנו חוויות מדהימות שיתנו לנו דרבון לחזור ולהמשיך לרוץ.
נכון, זה תהליך וברור לי שכל זה לא יקרה ביום אחד אבל מניסיון לניסיון היה ברור לכולנו שזה יקרה. אז התחלנו במנהג של אימון תחפושות בפורים יחד עם המשפחות!
זה בעצם אימון שההורים מגיעים יחד עם הילדים ורצים ביחד. עושים יחדיו מעט תרגילי כוח, קצת משחקים שמשלבים בהם תנועה הורים יחד עם ילדים וגם תחרות בין הורים לילדים 😉 באותו הערב אנחנו משיגים מטרה כפולה גם המשפחתיות,וגם ההנאה המשותפת ובסופו של יום קיבלנו 50 דקות איכותיות עבורנו, עבור הילדים וכמובן עבור משפחת הרצים!!
הרי מתי בפעם האחרונה בילינו איתם כמעט שעה בלי סמארטפון, טלויזיה וכו' בסופו של יום הסבלנות והעבודה אל מול המטרות החשובות לנו משתלמים גם אם הם לוקחים קצת זמן
