בפרשת השבוע בהעלותך מצווה הקב"ה את אהרן הכהן להדליק מידי יום את המנורה הטהורה בבית המקדש.

והתורה מבארת מהו מעשה המנורה, איך להדליק, ומתי, ובסוף כל ההוראות מעידה התורה: "ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה" וכו'. ורש"י מפרש "להגיד שבחו של אהרן שלא שינה".

ולכאורה מה החידוש והשבח שאהרן עשה מה שצווה אותו השם ית' ללא כל שינוי, וכי יעלה על הדעת שאהרן הכהן שהגיע לכזה מעמד קדוש וחשוב בעם, מהבודדים שזכו לקרבה אלוקית כזו גדולה, יעשה לפי רצונותיו ודעתו מעשים שלא צווה, או שישנה ולא יעשה בדיוק מה שצווהו השם?

אלא מבארים שהשבח של אהרן היה על כך שלמרות מעמדו החשוב בעם לא שינה הוא מדרכיו עם הבריות נשאר הוא כמו מקודם מעורב עם העם ומרבה שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו.

מנהיג ואדם באשר הוא, נמדד בעיקר במידותיו ובאישיותו, והמבחן הוא שכשמגיע אדם לגדולה ולמעמד לא לשכוח איך התנהג לפני כן, להיות מאיר פנים לכל אחד ללא גאווה והתנשאות להיות מעורב עם הבריות ולהמשיך להתנהג במידות טובות,ובזכות כך זכה אהרן הכהן שיעידו עליו "שלא שינה", נשאר הוא עם מידותיו הטובות להיות זהיר בכבוד הזולת, בהארת פנים לכל אדם, ובהשכנת שלום בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו.

שנזכה גם אנו להידבק במידותיו של אהרן הכהן לאהוב שלום, ולהרבות שלום, לאהבת הבריות, ולראות תמיד את האחר מתוך עין טובה, ובכך נתברך בכל הטוב הטמון בברכת הכהן הגדול, "יברכך ה' וישמרך, יאר ה' פניו אליך ויחנך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום", שתמיד תשרה בביתנו ועסקנו ברכת השלום.

שבת שלום ומבורך
שניר אלמליח.

כניסת השבת: 19:28
יציאת השבת: 20:30